Text Size
שלישי 23 ינואר 2018

דעות - מאמרים

כווית קור הינה פגיעה הנגרמת מקיפאון רקמה. כוויות קור לרוב נגרמות בקור קיצוני ובמיוחד בגובה רב. היפונתרמיה (חוסר בנתרן בדם) הינו מצב הנוטה להחמיר את כוויות הקור. עור חשוף וקצות גפיים הינם האזורים הרגישים ביותר להתפתחות כוויות קור.

גבישי קרח נוצרים בתוך ובין תאים ברקמות הגוף, כך שהלכה למעשה הרקמה קופאת ומתה. אזורים סמוכים שלא קפאו נמצאים בסכנה שכן הקור גורם לכיווץ בכלי הדם המזינים את האזורי הרקמה שעדיין חיים. נזק נוסף עלול להיגרם כאשר הרקמה הקפואה מופשרת, שכן ציטוקינים (חלבוני איתות של מערכת החיסון) מופרשים ומופעלים-מה שמחמיר את הפגיעה הכבר קיימת ברקמה המדוברת.

האזור הנפגע יהיה קר, קשה, לבן ורדום. לאחר חימום, האזור יהפוך להיות סמוק, בצקתי וכואב. שלפוחיות מתפתחות תוך 4 עד 6 שעות. אם זאת, מלוא חומרת הפגיעה לרוב לא מתבטאת עד לאחר כמה ימים. שלפוחיות המלאות בנוזל שקוף מעידות על נזק שטחי. שלפוחיות המלאות בנוזל דם מעידות על נזק ברמה עמוקה יותר ועל סיכוי גבוה לנזק בלתי הפיך לרקמה. 

קפאון של רקמה עמוקה גורם לנמק יבש כיסוי שחור מעל לרקמה בריאה. נמק רטוב, שהינו אפור, בצקתי ורק פחות שכיח ובעל סיכוי רב יותר להזדהם. כמות הרקמה שתנמק קשור במשך החשיפה לקור ועומק הקפאון. חלק מהרקמות עלולות לעבור כריתה-עצמית, וכמו כן תסמונת המדור עלולה להתפתח כתוצאה מכך.

כל הדרגות בכוויות קור עלולות לגרום לנזק לטווח רחוק וכן לגרום לתופעות עצביות כגון רגישות יתר לקור, הזעת יתר, פגיעה בגדילת ציפורניים וכדומה.

 אבחון כוויות קור

כוויות קור מאובחנות באופן קליני (בהתאם לממצאים בבדיקה). עם זאת, מכיוון שרבים ממאפייני כוויות קור דומים לכוויות שאינן מקור, האבחנה המדויקת של כוויות קור תינתן לעיתים רק לאחר מספר ימים כאשר יתבטאו מאפייני כוויות קור יותר בולטים.

כיצד נטפל בכוויות קור?

יש לחלק את הטיפול לשלב טרום בית-החולים, טיפול בבית החולים ולאחר השחרור מבית החולים.

בשלב טרום בית החולים, בשטח, יש לחמם במהירות את הגפה החשופה על-ידי הכנסתה למים מחומים (40 מעלות צלזיוס, לא יותר). אין לחמם את האזור הנגוע בעזרת אמצעים יבשים כגון שקיות חימום שכן יש בכך סכנה לכוויות חום. אין לשפשף את הידיים או גפיים ביחד שכן נזק עצבי עלול להגרם. ניתן ואף מומלץ לתת בשלב הזה תרופות נגד כאבים כגון אקמול או אופטלגין.

בבית החולים-יתרכזו בהעלאת החום המרכזי וכן חימום הגפיים החשופות. טיפול נגד כאב (כדוגמת שימוש במורפיום) מקובל בשלב הזה. נהוג לחשוף את האזורים הנגועים לאוויר החדר החם. כמו כן יש חשיבות עליונה למנוע זיהומים ובמידה וכאלה מתפתחים לטפל בהם בצורה אגרסיבית.

לאחר השחרור מבית החולים יש לשמור על דיאטה מתאימה וכן לעקוב אחר ריפוי הרקמה הנגועה. יש לבצע אמבטיות חמות לרקמות הפגומות כדי לעודד את זרימת הדם בהן כדי לקדם את הבראת הגפה. 

מידע נוסף בנושא כוויות באתר burn.org.il - טיפול ומידע חשוב.