Text Size
שלישי 24 אוקטובר 2017

דעות - מאמרים

עיקול הוא מעין "הקפאה" של רכוש או נכס הנמצא בידיו של החייב או זה הנמצא בידיו של צד שלישי המחזיק את אותו רכוש בשביל החייב או ע"י רישום ה"הקפאת" הנכס במאגר בו הוא רשום. זוהי ההגדרה הכללית של עיקול, הנקראת גם "עיקול ברישום".

שלב ראשוני זה נועד כאמור להקפיא את נכסי החייב או זה שאמור להיות חייב בעתיד ע"פ תביעה או דרישה וכו'.

בשלב שני, לאחר שהעיקול נרשם, לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום, יהפוך ליכולת של ממש המאפשרת לאותו גורם שביקש את ההקפאה, לממש את העיקול ולהפוך אותו לכסף אשר יועבר לגורם שהטיל את העיקול או לנושה (בעל החוב.

העיקול יכול להירשם אצל גורמים המנהלים מאגר נתוני נכסים, צדדים שלישיים המחזיקים נכסים עבור גורמים שונים כגון החייב, אצל החייב עצמו ובמאגרים נוספים.

דוגמאות לעיקול ברישוםוהאפשרות למימושם:

עיקול בהליך הוצאה לפועל בהליך זה ניתן להטיל מספר עיקולים כגון:

א.      עיקול משכורת הנמצאת או תימצא אצל המעביד.

ב.      עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשות החייב או בחזקתו.

ג.        עיקול מקרקעין כגון עיקול דירה או מגרש הנמצאים בבעלותו של החייב או האדם אותו אנו מעוניינים לתבוע

ד.      עיקול נכסים כגון קופות גמל, קרנות השתלמות, עיקול חשבונות בנק, עיקול רכב, וכו'.

כאמור עיקולים אלו מבוצעים ברישום ולאחר מכן יידרש בעל החוב לדרוש את מימוש העיקול.

מדוע מופרד העיקול לשני שלבים רישום העיקול לבין מימוש העיקול:

עיקול ברישום נועד קודם לכל על מנתלמנוע מהחייב להבריח את נכסיו, דהיינו למסרו במתנה, למכרו, לשעבדו במשכנתא, לפרוע אותו אם מדובר בקופה או בתכנית חיסכון וכו'. לפיכך, משנרשם העיקול, אותו חייב או אותו גוף אשר אצלו נרשם העיקול – מנוע מלבצע דיספוזיציה (שינוי) באותו נכס – דבר שיאפשר לנושה לממש את העיקול - ככל שיקבע כך ע"י הערכאה שהעניקה את צו העיקול מלכתחילה.

דוגמאות לאפשרויות להטלת עיקול אם על ידי בית משפט ואם ע"י הוצאה לפועל:

  1. דוגמא ראשונה: פתחתי תיק הוצאה לפועל וביקשתי לעקל את המיטלטלין של החייב. במקרה כזה יבקרו אנשי ההוצל"פ את דירתו של החייב ויבצעו רישום של המיטלטלין בביתו – דבר אשר ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם. לפיכך, אם יבקש הנושה לממש את העיקול ותשולם האגרה המתאימה, יוצאו המיטלטלים שנרשמו מחזקתו של החייב וימכרו (בכפוף לסייגים בחוק). התמורה שתתקבל ממכירת מיטלטלין אלו תועבר אל הנושה (בעל החוב) אשר ביקש את מימוש העיקול.
  2. דוגמא שניה: הלוואתי לאדם מסויים סכום כסף והנ"ל לא החזיר לי את ההלוואה שהענקתי לו. הגשתי תביעה בביהמ"ש וזכיתי בתביעה. החייב עדיין לא פרע את החוב, ופניתי לפתיחת תיק הוצאה לפועל. גם לאחר שנמסרה לחייב האזהרה מההוצאה לפועל, לא פרע את החוב. עתה עומדת בפני האפשרות לפנות להוצאה לפועל בבקשה לעיקול. ניתן לעקל את חשבון הבנק של החייב, את קרנות ההשתלמות שבבעלותו, קופות גמל, נכס מקרקעין, דירת החייב, נכסי מיטלטלין בדירתו או בחזקתו, ואף ניתן להטיל עיקול על משכורתו של החייב.
    כאמור העיקול יתבצע בשלב ראשון ע"י רישום אותו נכס מעוקל, ורק כאשר יבקש הנושה לממש את העיקול, יכול רשם הוצאה לפועל לאשר את הבקשה למימוש העיקול דהיינו לאשר את מכירת הנכס המעוקל והעברת התמורה ע"פ סכום החוב בתיק אל הנושה (בעל החוב) - אם כי מדובר בפרוצדורה שונה במקצת בין עיקול נכס כגון עיקול משכורת לעומת עיקול דירת מגורים ועיקול בנק.
  3. דוגמא שלישית: אני ושותפי לא מעוניינים להמשיך בשותפותנו בנכס מסויים, ואני מעוניין בחלוקת רכוש ביני ובין אותו שותף. ניתן להגיש בקשה לעיקול אותו נכס או בקשה להימנעות מעשיית דיספוזיציה באותו נכס, וזאת על מנת שהשותף השני לא יבצע מהלכים בחלקו בנכס, כגון מכירתו, שעיבודו וכו'. כאמור רישום העיקול יהיה ברישום ורק בסיום ההליך המשפטי או במהלכו יחליט ביהמ"ש אם העיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
  4. דוגמא רביעית: רכשתי דירה מאדם כלשהו, אך התברר שלאחר חתימת הסכם המכר, אותו אדם מכר את דירתו לאדם נוסף (שני) ואני חושש כי האדם השני יקדים אותי ויעביר את הדירה על שמו. במקרה זה באפשרותי לפנות לביהמ"ש על מנת להטיל עיקול הן על נכסי אותו אדם אשר מכר לי את הדירה והן על הדירה עצמה, על מנת שלא תתבצע באותה דירה דיספוזיציה עד להכרעה בעניין הבעלות ועל מנת שכאשר יינתן פסה"ד לא יהא קושי בגביית החוב או שלא יגרם נזק באופן שלא תתאפשר החזרת המצב לקדמותו. לדוגמא, אם הדירה תועבר לאדם השני שרכש את הדירה וזה ימכור את הדירה לאדם אחר, הרי שלא יהא אפשר להחזיר עוד את המצב לקדמותו ויווצר מצב אבסורדי.
  5. דוגמא חמישית: רכשתי דירת מגורים או דירה להשקעה מקבלן אולם במהלך בניית הדירה, לפני העברת הבעלות של הדירה על שמי, הסתבך הקבלן בחובות ולפיכך צדדים שלישיים מעוניינים להבטיח את חובם של הקבלן כלפיהם, יכולים אלו לנסות להטיל עיקול על הדירה בניסיון להבטיח את המהלכים המשפטיים כנגד הקבלן.

ההבדל בין עיקול נכס בהוצל"פ לבין עיקול נכס בבית המשפט?

בבית המשפט העיקול יתבצע לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות בנכס של הצד האחר או על מנת להבטיח את ביצוע פסק הדין לכשיינתן. אשר על כן, לרוב הטלת העיקול תתבצע כצעד של הקפאת הנכס כדי שבמקרה של זכיה בתביעה כנגדו, לא יוכל הנתבע להבריח את הנכס מבעלותו או מחזקתו – והתובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה.

זאת בעוד שבהוצל"פ מבוצעים הליכי גביה ואכיפה, ופעולות העיקול מבוצעות לרוב בגוף זה על מנת לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב וזאת כבר מתוקף פס"ד שניתן ו/או מתוקף עילה שיטרית (המחאה שלא נפדתה וכו') וכו'.

עיקול עם הגשת תביעה בבימ"ש ועיקול במעמד צד אחד:

הניתן לעקל בביהמ"ש נכס מסויים אף עוד טרם הוגשה התביעה ועוד טרם התבררה התביעה וטרם התבררה חבותו של הנתבע?

נניח שאדם מסויים חייב לי כספים, אולם אני חושש כי אם אפנה בתביעה לביהמ"ש, יבחין הנתבע בכך (שכן יתקבל לידיו זימונו לדין וחיובו להגשת כתב הגנה), ויבריח את נכסיו כדי שלא אוכל לממש את ביצוע פסק הדין שיינתן לטובתי.
מה ניתן לעשות? ניתן להגיש לביהמ"ש במצבים מסויימים בקשה לעיקול זמני של נכסי הנתבע במעמד צד אחד. דהיינו, להטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע, וזאת בניגוד לבקשה לגביית חוב בגין תיק פתוח המוגשת בהוצאה לפועל - בה אינני צריך לשכנע בצורך בהטלת העיקול. בקשת עיקול במעמד צד אחד בביהמ"ש תוגש ללא ידיעת הנתבע ותתברר ללא נוכחות הנתבע - ורק אם ישוכנע ביהמ"ש כי התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד, יינתן צו העיקול ואהיה רשאי לרשום עיקול זה במרשמים הרלוונטיים כפי שיקבע בית המשפט.

התנאים הבסיסיים להטלת צו עיקול זמני:

בדרך כלל נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנית בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש ראיות לכאורה להוכחת התביעה, סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וראיות לכך כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסה"ד אל הפועל בגלל הברחת נכסים על ידי הנתבע העתידי או שיגרם נזק בכך שלא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

בדרך כלל הענקת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותינת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש את הדברים הבאים:

  1. התקיימותה של עילת תביעה אשר נתמכת בראיות לכאורה.
  2. התקיימותו של חשש סביר, הנתמך על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

הצד אשר יבקשמביהמ"ש צו עיקול יחויב, בדרך כלל, להפקיד כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ"ש. זאת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) בעקבות דחיית התביעה או פקיעת הצו מכל סיבה שהיא כגון דחיית התביעה וכו'.

עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד הינו סעד דרסטי וחזק, אשר אינו ניתן כיום על דרך שבשגרה. בעבר שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, לצורך הקלת ביצועו של פס"ד, אולם מאז חוקק "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אין בתיהמ"ש מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה. עם חקיקת חוק היסוד הנ"ל, שהכיר בזכות הקניין של הפרט כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול. כיום נדרשים בתיהמ"ש, להקפיד הקפדה יתרה, בעת שנעתרים לבקשה להטלת צו עיקול זמני, אשר פוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדו להלום דרישה זו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, אשר יהיה בהם כדי להגן על זכויות הצד השני (הנתבע או החייב).סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, עשוי לפגוע בנתבע (אף טרם הגשת התביעה ) עוד קודם שנתנה לו ההזדמנות להתגונן בבית המשפט. בין ההוראות והתקנות ניתן למצוא כאלו אשר נועדו לאפשר לבעל הדין, אשר ניתן כנגדו סעד זמני בהעדרו - לפנות לבית המשפט, בהקדם, על מנת למנוע או לבטל את הסעד הזמני, או להמירו בערובה אחרת – הכל כפי שיחליט בית המשפט.

יש לזכור שעיקול הנו מעין בטוחה אולם הנו במדרג נמוך מבחינה זו שהעיקול הוא זכות המונעת פעולות, אבל אינה מקנה זכויות קנייניות בנכס ולפיכך הנו בעל היבט דיוני בלבד – שלא כפי שקיים שיעבוד על הנכס.

בהתאם לכך, אין משמעות לעובדה כי מאן דהו הטיל את העיקול ראשון בזמן. מרגע שהוטל העיקול לדוגמא בהוצאה לפועל, יכולים ליהנות ממנו כלל הנושים בלי להיזקק לשאלה מי הטיל את העיקול וכל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול שהוטל.

מאחר ועיקול הוא כלי דיוני עד כל עוד לא מומש, הרי שהנכס ממשיך להיות בבעלותו של החייב, אולם כל עוד הנכס מעוקל - לא ניתן לעשות בו שינויי בעלות או שינויי זכויות.

תוצאתו של הטלת עיקול  ע"י ביהמ"ש -  צו העיקול מונע שינויי בעלות כפי שהן רשומות בפנקסי מקרקעין או במאגרי מידע אצל גורמים שלישיים כלשהם. העיקול, מרגע שנרשם פועל כלפי כולם באופן פומבי ובכך מונע נטילת משכנתא על הנכס ו/או שעבודו. מאחר ו עיקול מקרקעין נרשם בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) או במנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) או בחברה משכנת אזי מהווה הוא הודעה לכלל האנשים כי הנכס "מוקפא" לשינויים כאלו ואחרים כגון בעלות – וזאת עד להחלטת ביהמ"ש או עד למימושו אם ישנו פס"ד בנוגע לכך - וכך יוכל אדם מסויים לכלכל את מעשיו אם יבוא לרכוש את הנכס המדובר.

עו"ד אברהם זאדה הרפז הנו עורך דין בירושלים העוסק בענייני מקרקעין, הוצאה לפועל, משפחה, גירושין, צוואות , פשיטת רגל וייצוג בבתי משפט. ניתן להתקשר לעורך הדין ולקבל יעוץ טלפוני חינם .