אב מאיזור השפלה חשוד שאנס את 4 בנותיו ואחרי 15 שנה החליטה אחת הבנות לשבור את קשר השתיקה ולהתלונן במשטרה. מדובר בפרשה קשה מאוד, אמרו גורמים במרחב שפלה במשטרה, "לא נתפס איך אבא מתעלל במשך שנים בבנותיו ואף אחד לא מגלה את זה. פשוט כואב על הילדות האלה".
איך קורה שהפרשה שבה היו מעורבים רבים מבני המשפחה לא התגלתה קודם ומה קרה לאותן הבנות בעת השמירה על הסוד הנורא?
ע"פ נתוני מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 63% מהנפגעות והנפגעים שפנו למרכזי הסיוע נפגעו טרם הגיעם לגיל 18. 85.3% מהפונות והפונים למרכזי הסיוע הכירו את הפוגעים ברמת היכרות כלשהי (קרוב משפחה,מורה ,מעסיק,מטפל וכד' ). מדובר בנתונים של אחוזים גבוהים ומדאיגים –בעוד רובנו חושבים שהסכנה עורבת לנו בפארק חשוך או בבילוי לילי בלתי אחראי, מסתתרת הסכנה במרבית המקרים במקום מוכר וקרוב אלינו.
מדוע מקרים אלה מושתקים זמן רב כ"כ? הסיבה המרכזית היא במידה וזה נעשה בתוך המשפחה –הרצון לשמור על התא המשפחתי ובמידה ומדובר באדם קרוב הפחד שלא יאמינו שהוא שביצע את המעשה, פחד שהמותקפת לא מסוגלת לשאת בשעת מצוקה כה קשה. מדוע מקרים אלה מפורסמים אחרי שנים רבות כ"כ? יכולות להיות לכך מספר סיבות –לעיתים טיפול פסיכולוגי או סיוע נפשי וריגשי ולעיתים ,כפי שקרה במקרה שלפנינו ,הפחד שעוד מישהו קרוב יפגע מהמעשים.
הסוד הנורא והמעיק מקשה לעיתים קרובות על התפקוד היומיומי ולעיתים נתקלות הקורבנות בתגובות של פוסט-טראומה לכל דבר-פיזית ונפשית. תגובות נפוצות הן דיכאון,תשישות, עצבנות, פחד, כעס, סיוטים,בושה,מבוכה,תחושת השפלה ופגיעות.לעיתים התופעות הנפשיות מלוות בתופעות פיזיות כגון: כאבי ראש,חוסר תיאבון,אובדן במשקל,נדודי שינה,התפרצויות בכי ועוד.אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית מכירה כיום בהשלכות הנפשיות של הטרדה מינית כמחלה לכל דבר.
הנער או הנערה אשר חוו פגיעה מינית בתוך ביתם מרגישים תחושות אשמה כבדות לצד התופעות שצוינו-הרצון שהמעשה יתגלה על מנת להתמודד עם הסוד הנורא מלווה בתחושה של המשמעות הקשה של הגילוי –אולי פירוק התא המשפחתי והליך משפטי קשה? אולי תפיסת "צדדים" בתוך המשפחה –אלה המאמינים לתוקף ואלה המאמינים לקורבן ועוד.
המעשה האמיץ שעשתה אותה הנערה, אשר שברה את קשר השתיקה,לא היה מתרחש אלמלא הפחד והחשש שאחותה הקטנה תחווה את התחושות הנוראיות שהיא חוותה והבנת המשמעות של מעשים אלה כאדם בוגר המתמודד איתם.
תפקיד הסביבה במקרים אלה הוא בעיקר לשים לב לתופעות התנהגותיות חריגות ותמיכה. התנהגות של הפרעות אכילה ושינוי במצבי רוח יכולה להיות מיוחסת לגיל ההתבגרות, אך במידה ותופעות אלה נמשכות לאורך זמן ואף מחריפות או מלוות בהתנהגות של הסתגרות,התנתקות,מלנכוליות וכד' יש צורך בזיהוי המצב כתופעה חריגה והתייחסות בהתאם-בעיקר ניסיון להתקרב ולהקשיב ולהוות מקור תמיכה בכל עת שיתעורר הרצון לשתף בסוד השמור באדיקות או חלק ממנו.
ההליך המשפטי והפניה למשטרה קשים בפני עצמם ומעוררים מחדש זיכרונות שלעיתים לקח שנים להדחיק או לשכוח. תמיכה חיצונית מאדם קרוב או מאדם מוסמך תקל מאוד על התהליך ותתן תחושת ביטחון שכ"כ חסרה לאותו האדם, שחווה פגיעה מעמיקה כ"כ באימון, בנפש ובגוף.
ענת לוין יעקבי: סטודנטית ל-MA בלימודי משפחה ,המכללה למנהל ומדריכה מתנדבת בעמותת "תאיר" ,מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית