רביעי 8 מאי 2024
דעות - מאמרים
למרות המקובל לקבוע הרי שבאופן מעשי, כלי נשק מבוססי טכנולוגיה לא היו בעלי השפעה מהותית על תוצאות מלחמת העולם הראשונה. בפועל כניסת ארצות הברית למלחמה, היא שיצרה מסה קריטית, הכרעה וסיום המלחמה.
כלי נשק מבוססי טכנולוגיה מפורסמים, כגון - הטנק והתמרון הנייד שהפכו את לוחמת החי"ר והחפירות לארכאית, הצוללות והטורפדו שפגעו בתובלה והאספקה הימית, המטוס והיכולת לתקוף מלמעלה ובעורף, המודיעין והתקשורת שהפכו את ניהול המערכה והשליטה והבקרההמרכזית לרכיב חיוני, לא באמת הביאו להכרעה בשדה הקרב.
יתרה מזאת, כמעט כול טכנולוגיה חדשה שחדרה לשדה הקרב זכתה למענה כמעט מיידי (בטווח של חודשים) בכלים טכנולוגיים מתאימים. לדוגמה, תותחי הנ"מ והנ"ט למטוס, המוקשים וציידי הצוללות, לוחמת ל"א למערכי התקשורת והמודיעין וכו'.
באופן כללי, ניתן לקבוע כי כלי נשק מבוססי טכנולוגיה הצליחו להביא להצלחות נקודתיות ברמה הטקטית בלבד. גם אם לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הביא הקרב המשולב, שהתבסס על הטכנולוגיות האמורות, הכרעה אסטרטגית מקומית מסוימת הרי שלא הצליח להכריע את המערכה כולה.
לפיכך מקובל לקבוע כי טכנולוגיה מסוגלת להשפיע רק ברמה הטקטית. השפעה אסטרטגית יכול ותתאפשר, אולם רק כתוצאה מיצירת חוסר איזון טכנולוגי מהותי אשר מצליח לייצר שחיקה מספקת אצל היריב ושבתורו מביא הכרעה.
אם כבר היו אלו טכנולוגיות 'משניות' שהביאו לידי הכרעה במלחמת העולם הראשונה - כגון מכונת הירייה והמוקש שלא הכרעה הביאו אלא קיפאון מעצם העובדה שקצרו בחייל הרגלי המסתער ומנעו פריצת קווי החפירות בחזית שבין צרפת וגרמניה.
למעשה, טכנולוגיה אחרת לגמרי - הקולנוע בכלל והתיעוד והתעמולה בזמן אמת בפרט הם שהשפיעו מהותית על המורל בעורף ועל הנכונות של הציבור הגרמני או של בעלות הברית לעמוד במשך זמן.
השפעה אחרונה זו התאפשרה, רק בזכות המסה הקריטית שהביאה עמה כניסת ארצות הברית ללחימה. כניסה שאפשרה הצגה, ביומני הקולנוע והתעמולה, של שפע חדש בכוח אדם, ציוד לחימה, מזון ואספקה. כל אלו, אצל בעלות הברית ואל מול הקיצוב והמחסור בצד הגרמני. די אם נדגים כי לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הייתה התפוקה הכוללת של ארצות הברית גדולה יותר מזו של כול שאר המדינות המעורבות בלחימה יחדיו.
הטכנולוגיות האמורות אכן הביאו לשינוי מהותי בשדה הקרב, אולם רק לאחר שהבשילו והגיעו לבגרות מבחינת איכות, ניהול והפעלה במלחמת העולם השנייה. ניתן גם לקבוע כי עד היום (יוצאת דופן היא טכנולוגיה שוחקת במהותה כאטום), לא הופיעה טכנולוגיה שהייתה מסוגלת להכריע מערכה לטובת מדינה הנחותה באופן מהותי במשאבים שלה מהיריב.
כבר במאה ה-19 קבע קלאוזביץ כי, 'המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים' (על המלחמה, ספר א' פרק 1, קלאוזביץ) ו-'אבדן הכוחות הנפשיים של האויב הוא הסיבה העיקרית להכרעה בקרב' (ד' 4) ובכך תומך בחוסר היכולת להפיק הפתעה אסטרטגית מונעת טכנולוגיה ומכאן אי יכולתה של טכנולוגיה להכריע אלא בשילוב המסה הקריטית של המשאבים. קלאוזביץ גם מבהיר כי טבעה של טכנולוגיה להתפשט והימצאותה אצל צד אחד לא מונעת הופעתו, גם אם בעיכוב קל, בצד השני ובפרט פיתוח טכנולוגיה שכנגד. קלאוזביץ מסכם בקביעה כי, 'בחינה בלתי משוחדת של ההיסטוריה הצבאית המודרנית מוליכה למסקנה, שגורם העדיפות המספרית הולך ונעשה מכריע יותר מיום ליום ...' ().
בהקשר זה, ניתן להזכיר את תפיסת ההתפתחות המדעית של תומס ס. קון בחיבורו "תפקידה של הדוגמה במחקר מדעי" (תומס ס. קון, האוניברסיטה הפתוחה, 1993) בדבר תזה, אנטי תזה והיפותזה (שפותחה גם על ידי הגל כדיאלקטיקה הידועה) שמגלמות פריצה מדעית וקפיצת מדרגה טכנולוגית רק לאחר תהליך ארוך ומורכב של פיתוח, פיתוח כנגד ופריצת דרך.
לסיכום, מלחמת העולם הראשונה הוכיחה כי המסה גוברת על טכנולוגיה ברמת המערכה. ובפרט שרק שילוב השתיים מאפשר הכרעה שבה המסה הנה תנאי. אם בכלל, הרי שמלחמה זו יכולה להצטיין כמלחמה הכוללת הראשונה, שבה האומה כולה מתגייסת, ושבה טכנולוגיית ההסברה באה לידי שימוש באופן משמעותי בפעם הראשונה והביא לידי מימוש את אמירתו של קלואזביץ בדבר אבדן הכוחות הנפשיים.
______________________________________________
הערה:מאמר זה נכתב כתגובה וביקורת למושב 'טכנולוגיות וביטחון - סיכויים' שהתקיים ב-'סדנת תל-אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון' בתאריך 26.6.08 וכלל את ההרצאות -
- ד"ר יגאל שפי, התכנית ללימודי ביטחון, אונ' ת"א, במרדף אחרי שוב הקיפאון: המהפכה הטכנולוגית-דוקטרינרית במלחמת העולם הראשונה.
- אל"מ (מיל.) משה שרביט, חברת מטריקס – חטיבת הביטחון והייעוץ האסטרטגי, לשעבר ראש המרכז לניתוח מערכות באגף התכנון במטכ"ל, התפתחות מעמדה של הטכנולוגיה בתפיסת בניין הכוח של צה"ל.
- ח"כ אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, אונ' ת"א, קלאוזביץ בראי הטכנולוגיה.
עקבו אחרי AhoyIT בגוגל+
