Text Size
שלישי 21 נובמבר 2017

דעות - מאמרים

בתקדים משפטי בישראל, גוגל הסכימה לחשוף את כתובת ה-IP של גולש אנונימי שנתבע בבית המשפט על הוצאת דיבה. החלטה זו, חושפת את כלל הגולשים ברשת לתביעות דומות - גם אם בתגובות באתרי חדשות, בלוגים אישיים ופרטיים ופורומים שונים. הדמוקרטיה ברשת מתגוננת?

מתוך המאמר (למאמר המלא - לחצו כאן):

גוגל הסכימה לחשוף כתובת IP של גולש שפירסם בבלוג השמצות על נבחרי ציבור

חברת גוגל העולמית הסכימה למסור פרטי גולש שהשמיץ ברשת האינטרנט נבחרי ציבור המבקשים לתבוע אותו - כך נקבע בהסדר דיוני לו הסכימה גוגל, ואשר אושר בבית המשפט ...

לאחר דיון ראשוני בבקשה הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו תימסר לכותב האנונימי, באמצעות יומן הרשת, הודעה משותפת של הצדדים המודיעה לו על הדיון בבית המשפט ומזמינה אותו לחשוף את זהותו או להופיע לדיון, או לחלופין להתנגד לחשיפת זהותו באמצעות כתב טענות שיוגש לבית המשפט, אשר בו יכונה "פלוני". עם פרסום ההודעה תימסר כתובת ה-IP לבית המשפט ובכך, נקבע בהסדר, יבוא לכדי סיום חלקה של גוגל בהליכים ...

שתי גישות לחשיפה

...

השופט מציין כי קיימות בפסיקה שתי גישות ראויות באשר לחשיפת פרטי "כותב אנונימי", על פי הראשונה, שבאה לידי ביטוי בהחלטתה של השופטת מיכל אגמון-גונן מלפני כשבועיים (בעניין עו"ד סבו נגד ידיעות אינטרנט), יש להורות על חשיפת פרטי הגולש רק כאשר תוכן הפרסום יכול להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. הגישה השנייה, המקילה יותר, שהובעה בהחלטתו של השופט יצחק עמית מאפריל השנה בפרשת רמי מור, גורסת כי כדי שתיחשף כתובתו של גולש יש להראות כי למבקש היתה עומדת זכות תביעה כנגד המפרסם לו זהותו היתה ידועה לו, וכן להראות נסיבות רלוונטיות נוספות.

לדעת השופט, מצד אחד, הואיל ומדובר בהתמודדות למשרה ציבורית, זכות הציבור לדעת בצירוף החשש מהרתעת גולשים מהתבטאות ברשת ייתכן שיטו את הכף לעבר שמירה על אנונימיות הגולש. מצד שני, יש חשיבות יתרה לטיהור שמו של אדם המבקש להתמודד למשרה ציבורית. לדבריו, כשמדובר בנפגע שהוא איש ציבור העומד בפני בחירות, יש למצוא נקודת איזון חדשה ושונה בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב.

 דעות מאמרים עקבו אחרי AhoyIT בגוגל+