חמישי 21 נובמבר 2024

דעות - מאמרים

טפול נכון באבנית חוסך אנרגיה וכסף לצרכני המים ותורם לסביבה נקייה ועכשיו אפשר גם ברמה עירונית.

מי השתייה בארץ ובכ-60% מהעולם מוגדרים כ"מים קשים" כלומר הם מכילים הרבה מינרלים – סידן ומגנזיום, המומסים במים, זמינים וחיוניים מאד לבריאות. בעת התחממותם מתגבשים לאבנית המתיישבת על גופי חימום, סותמת צנרת, גורמת לנזקים גדולים ולבלאי במכונות כביסה, ברזים ואביזרים ופוגעת משמעותית בצנרת הפנימית של קולטי השמש ובכך מקטינה את נצילותם עד כדי ביטול.

בפועל, האבנית גורמת לבזבוז גדול של אנרגיה בתהליכי חימום מים.

אמדן הנזקים מוערך בממוצע למשפחה לשנה ביותר מכ-1,000 ¤ ובמונחי גזי חממה ביותר מ- 1 טון CO2 למשפחה בממוצע.

טיפול נכון באבנית יקדם באפן דרסטי את העמידה ביעדי המדינה להפחתת גזי החממה בהיקפים אדירים של מיליוני טון כל שנה.

בהשוואות מקצועיות שערכנו בעלויות חימום מדדנו חיסכון הגבוה מ-40%.

טיפול נכון באבנית תורם רבות להקטנת בלאי, לחיסכון באחזקה ולשמירת פנים צנרת נקייה- מה ששומר את הרכוש היקר בדירות לשנים רבות.

טיפול נכון יקטין בזבוז מים באופן גורף - במגדלי קירור, ימנע סתימת "חסכמים" בברזים ויקטין דלף מים.

ביוזמת כותב מאמר זה נערכה עבודת מטה מעמיקה בשנים האחרונות ברשות המים במסגרת משרד התשתיות הלאומיות ובשיתוף משרד הגנת הסביבה. במהלכה הכיר יו"ר הרשות בפומבי בקשר שבין המים הקשים והבריאים ובין האבנית ובזבוז האנרגיה.

בדצמבר 2009 אישרה מועצת רשות המים לראשונה, סעיף חדש בתקנות התעריפים שיאפשר לתאגידי המים שיעמדו בכללים להעניק שירות בתשלום ובלבד שלא יעלה על 40% מהחיסכון המושג. כלומר, צרכן המים הישראלי הוא הראשון שיתאפשר לו לחסוך הרבה יותר בהוצאות האנרגיה ממה שתעלה התוספת בעלות המים- ועוד יישאר לו עודף...

בתנאי הסף להתקנת טכנולוגיות נוספות הציבה רשות המים בין היתר דרישה להקטנת דלף/חיסכון במים.

צריכת החשמל בחשבונות אצל כל סוגי הצרכנים מבוטאת בקווט"ש כאשר אין הפרדה בין צריכת החשמל למאור לבין הצריכה למיזוג ובין הצריכה לחימום מים.

מכאן הקושי הגדול במדידת החיסכון באנרגיה הנובע מטיפול נכון באבנית.

אין ויכוח בציבור הנאור ואצל בעלי המקצוע ש"האבנית עולה הרבה כסף" הרי היא סותמת צינורות ויושבת על גופי החימום אך הוכחת החיסכון/היציבות בחיסכון ההבטחה שהוא מתקיים בכל המרחב המטופל ולמשך זמן אינם פשוטים כלל ועיקר.

ישנן טכנולוגיות שונות ומגוונות המטפלות במים במטרה להסיר את האבנית ולהשיג תועלות שונות לצרכנים – החל מהרצון שלא תהיה אבנית בקומקום (אסתטיקה) עבור דרך הרצון למים רכים כי הרבה יותר נעים במקלחת וכמובן הצורך לחסוך באנרגיה ובהוצאות אחזקה ...

לחיסכון באנרגיה כתוצאה מטיפול נכון באבנית יש היבטים "ירוקים" מידיים החל מאופי הטכנולוגיה המיושמת והשפעתה על הצרכן/הבניין והסביבה וכלה בהשגת המטרה העיקרית שהיא הקטנת השימוש באנרגיה פוסילית והגברת השימוש באנרגיה חליפית/בעיקר שמש ומכאן החיסכון הממשי בכסף לכולנו באופן פרטי ולאומי.

קשת המוצרים רחבה – החל ממגנטים הנותנים מענה נקודתי ברמת חיבור הקצה (למכונת כביסה /מדיח וכד') עבור לאלקטרו מגנטים שהם עם השפעה קצת יותר רחוקה מהטיפול המקומי והכימיקלים (סיליפוס/פוליפוספט) המופיעים ככדוריות או כחומר נוזלי .בנוסף קיים הריכוך שהחל משנת -2004 אסור לשימוש ברמת הבית כתוצאה מתקנות איכות הסביבה היות שהנתרן במלח המשמש לרענון מגיע למי תהום ומזהם אותם,זאת בנוסף להיות התהליך קורוזיבי ופחות ראוי לשתייה.

בתהליך האלקטרוליטי הוכח באופן בלעדי שמתקיים בו זמנית

· המינרלים החיוניים נשארים במים- כן גם האבנית רק במבנה קל לניהול תוך השגת החיסכון.בכל המרחב מתקבל ציפוי פנימי דק של אבץ להגנה מקורוזיה ואבנית ישנה נשחקת חלקית.

· הטכנולוגיה עומדת בתקני הבריאות, בכל המרחב המטופל,

· מזכה בניקוד במסגרת התקן 5281 לבניה ירוקה .

· ניתן לקיים בביטחון שירות הממומן מהחיסכון-מותאם לועדי בתים ו/או תאגידי מים.

· איכות הטיפול זהה בכל טווח הספיקות וללא תלות במרחק/זמן ממקום ההתקנה כאשר המים לא חוזרים למצבם הקודם(טרום הטיפול) גם אם הם עמדו בדרך –במאגר/דוד וכד'.

היו לא מעט ראשי ערים שלא היו מוכנים להתמודד עם התקנה עירונית במסגרת תקציבם – והנה נמצא הפתרון – הצרכן יקבל מים שטופלו בקו הראשי ע"י תאגיד המים אשר יאסוף כסף מתוך החיסכון המושג ואז:- יש חיסכון באנרגיה ובמים / קולטי השמש לא נסתמים, עוד נשאר כסף בכיס של הצרכן והמדינה מפחיתה גזי חממה ובגדול. בואו ונראה איזה תאגיד מים ראשון ירים את הכפפה ולתפארת מדינת ישראל.

המחבר שמעון רדליך, הנן כלכלן – מומחה בתחומו והנו מנכ"ל תמהיל הופכים אבנית ליתרון בע"מ (בכתובת האתר, www.tamhil.com).