שבת 21 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
גרופון פירסמה חופשה לרודוס תמורת 10 ₪ בלבד. בעקבות תקלה באתר, קיבלו עשרות אנשים הודעה על אישור רכישת חופשה בחו"ל, לאחר ששילמו תמורתה 10 ₪ בלבד, למרות שאינם מופיעים ברשימת הזוכים הסופית.
אתר אחר הציע מקרר למכירה תמורת תשלום שקל אחד בלבד, כולל משלוח, תחת הכותרת של "מבצע שבועות". לאחר כשעה התקשרו מהאתר והודיעו, כי מדובר בטעות במחיר, וכי המקרר אינו עולה שקל. האתר טען, כי מדובר בטעות אנוש של אחד העובדים, שגרמה להצגת מקרר במחיר של שקל אחד בלבד.
"אל על" מכרה בטעות כרטיסים מניו יורק לתל-אביב ב- 350 דולר הלוך ושוב. מספר שעות לאחר מכן, ולאחר שכמה מאות כרטיסים כבר הוזמנו – הודיעה "אל על", כי מדובר בטעות שלה.
מה דינן של טעויות מעין אלה, בכל הנוגע למוצרים / שירותים המוצעים באמצעות האינטרנט ?
מבחינה חוזית ומבחינה צרכנית – מחירים המתפרסמים באתרי אינטרנט ועסקאות המבוצעות על פיהן – מחייבות את המציע, שכן מדובר בהליך של הצעה וקיבול שהושלמו.
יחד עם זאת, וגם בעידן של תקשורת אלקטרונית, טעויות עלולות לקרות. מי אמור "לספוג" את מחיר הטעות ?
מבחינה חוזית – חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, מתייחס לצדדים שווים לעיסקה.
לעומת זאת, מבחינה צרכנית - חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, מגן על צדדים שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים. צרכן הוא מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. עוסק הוא מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוקו, כולל יצרן.
נקודת המוצא בבסיס החקיקה הצרכנית הינה, שקיים חוסר איזון בעמדות הכוח של הצדדים, כאשר מצב הצרכן חלש יותר לעומת העוסק. זו הסיבה בגינה המחוקק מצא לנכון להעניק הגנת יתרות לצרכן בעסקאות צרכניות - כדי להתגבר על כוחו העודף של העוסק. שתי מערכות חוקים אלה מטרתן להגן על מסחר הוגן ותם לב.
בהתאם לחוק הגנת הצרכן, מחויב העוסק להציג מחיר על כל מוצר, והמחיר המחייב הוא המחיר שהוצג על המוצר, גם אם המחיר בפועל הינו גבוה מהמחיר שהוצג. כך, במקרה של הבדל בין המחיר המוטבע על המוצר לבין המחיר הנדרש עבורו בקופה, תהיה עדיפות למחיר המוצג על גבי המוצר, גם הוא שגוי, והעוסק מחויב למכור את המוצר במחיר הנמוך, זה אשר הוצג בפני הרוכש בטרם החליט באם לרוכשו.
אין הבדל בין הצגת מוצר בחנות או באתר מכירה באינטרנט. חוק הגנת הצרכן חל על מכירה באינטרנט ממש כשם שהוא על מכירה "רגילה" בחנות, בשינויים המחויבים. כל עוד לא חוקקו חוקים ספציפיים למסחר באינטרנט - יחולו הכללים הקיימים.
בכלל כך, על אתרי מכירה באינטרנט חלה החובה לפרסם מחירים לגבי כל מוצר שמוצע למכירה, והמחיר שהוצג הוא המחיר המחייב. חוקי הגנת הצרכן חלים באינטרנט, ואין דרך להתנות עליהם.
על אתרי מכירה באינטרנט המותאמים לכך, חלים דיני הגנת הצרכן ולא דיני החוזים. כך, כאשר אתר אינטרנט מציע למכירה מוצר / שירות במחיר מסויים, ולאחר מכן טוען כי המחיר שצויין באתר הינו טעות, יכול הקונה לעמוד על זכותו לרכוש את המוצר / השירות במחיר הנקוב.
שכן, חוק הגנת הצרכן חל גם על אתרי אינטרנט, על כל דרישותיו וסעיפיו, וזכותו של הקונה לדרוש את קיום העיסקה במחיר שנקבע.
יש לזכור, שחוק הגנת הצרכן הינו חוק קוגנטי, כלומר – אינו מאפשר להתנות ולוותר על הזכויות וההגנות שהוא מעניק. כך, עוסק המשווק מוצרים או שירותים באינטרנט אינו יכול להתנות על חוק הגנת הצרכן, וניסיון העוסק לחמוק מאחריות בטענה כי "טעות לעולם חוזרת" – אין בה כדי לסייע.
בית המשפט דן במקרה בו אתר "סופטסייל" הציע למכירה תוכנת חלונות ויסטה במחיר של 170 ש"ח. לאחר שהתובע רכש את המוצר, התקשרה אליו נציגת האתר וטענה לטעות במחיר המוצר, שכן זה אמור היה להיות 170 דולר ולא שקל. התובע דרש לאפשר לו לרכוש את המוצר במחיר שהוצג.
בית המשפט קבע, שגם באינטרנט חובה להציג מחיר, והמחיר המוצג הוא הקובע. נכון שטעויות בתום לב קורות, אבל דווקא משום שמדובר במקרים בודדים מצופה כי "הצד החזק" יספוג את מחיר טעותו.
קל וחומר כאשר מדובר במסחר אלקטרוני ובעסקאות המבוצעות "מרחוק". עסקאות אלה דורשות מערכת אמון חזקה, וצרכני האינטרנט זקוקים לשקט ובטחון לעניין מימוש הרכישה, במידה הגוברת על הרתיעה מקנייה באינטרנט.
כפי שקבע בית המשפט לתביעות קטנות בענין סופטסייל : "יש צורך (בין השאר) במדיניות משפטית ומסחרית תקיפה וחד משמעית, שתגדיר בצורה ברורה וחדה את חובות בעלי האתרים ואת זכויות הצרכנים. רק מדיניות כזו תפיג את החששות ותגרום לשימוש מושכל בסחר הוירטואלי. אין זה רק אינטרס של הצרכנים, אלא גם של האתרים המסחריים עצמם".
מי שמסרב לעמוד מאחורי טעותו ולקבל עליו את חוקי הגנת הצרכן, חושף את עצמו לתביעת פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק בסך של 10,000 ₪ ועד סך של 50,000 ₪, אם מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת. זאת כמובן בנוסף לחיוב החברה לאכוף את העיסקה, ולחילופין לפסוק פיצוי הולם בגין הפרת העיסקה, הוצאות ועוגמת נפש.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין, אשר דורגכמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית
