ראשון 22 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
אין מילים.
במשך שש עונות למדנו לשנוא, לאהוב, לחשוש ולהעריץ את הדמות של המאפיונר האכזר - טוני סופרנו. לתדהמתי, הסצנה האחרונה מצאה אותי מרותק, מוקסם ובעיקר עם קצב פעימות לב גבוה וחריג מהרגיל. והכול בגלל החשש לגורלו של סמל הרוע טוני סופרנו. האם הצליח דיוויד צ'ייס למכר אותי לגורלו של מאפיונר אכזר?
אבל, בניגוד לסיום סדרה או סרט הוליוודי סכריני, הצליח צ'ייס להתעלות לסוף 'אירופאי', לא שגרתי ואפילו חסר הסבר ברור. הוא לא מנסה לעמוד בציפייה של משנה סדורה וברורה של שחור ולבן ונעילה קלאסית. אולי בגלל הרצון להשאיר פתח לסדרת המשך (לאאאאאאאאאאא!). ואולי, משהו אחר ושונה שמותיר אותנו, הצופים האדוקים והמכורים עם כל-כך הרבה טעם לעוד ותחושת אחרי שבה הבטן לא מפסיקה להתהפך.
מה קרה עם טוני, מדו, איי.ג'יי., ואשתו? נרצחים באכזריות? או ממשיכים בשלווה הסטואית של משפחתיות מתקתקה של הסצנות האחרונות בפרק הסיום? כנראה לעולם לא נדע וכנראה שטוב שכך.
הסופרנוס - הייתה, היא ותישאר יצירת אומנות נדירה שאם היה אפשר הייתי תולה על הקיר בסלון.
