אי- פריון נקבע כאשר לא נוצר הריון אחרי שנה של יחסי מין סדירים ע"י זוג אשר לא השתמש באמצעי מניעה.
בכל העולם המערבי ובישראל מספר הזוגות העקרים גודל בהתמדה. למשל בארה"ב אי- פריון נקבע אצל אחד מחמשה זוגות. בין היתר אנשים מתחתנים בגיל מבוגר יותר ויותר ולא ממהרים להביא ילדים לעולם. תהליכי ההפריה ותנאי הכניסה להריון הינם מורכבים. האישה צריכה להיות מאוזנת מבחינה הורמונאלית, הזרע של הגבר חייב להיות איכותי, וזמן ההפריה צריך להיות מותאם לביוץ.
הסיבות העיקריות לאי- פריון הינן הפרעות בייצור זרע (30-40%) , הפרעות בביוץ (15-20%), בעיות בחצוצרות וצואר הרחם (30-40%) ו-כ 15% ממקרי העקרות נשארים ללא הבחנה.
גורמי אי - פריון
עלייה בחום בשק האשכים עקב עליית חום הגוף או היחשפות לחום סביבתי גבוה
מחלות אשכים שונות
חסימה בצינורית הזרע
ואריקוצלה או דליות באשכים
ליקויים אנטומיים
ללא סיבה ברורה
מחזור חודשי שאינו סדיר או העדרות וסת
חסימה מולדת בחצוצרות או ברחם
זיהום או דלקת
אנדומטריוזיס
בעיות בריר של צוואר הרחם
מיומות תוך וחוץ רחמיות
ניתוחים באזור הבטן התחתונה
כל פיברוזיס קטן בחצוצרות עקב התערבות כירורגית
הריון חוץ רחמי
רמת פרולקטין גבוהה בדם
גורמים פסיכולוגיים. יש לציין שאחרי מספר נסיונות כושלים של טיפולי ההפריה, מצטרף אלמנט של אכזבה וחרדה.
תזונה לקויה (במיוחד דיאטות חריפות ואנורקסיה או לחלופין השמנת יתר, מזונות המכילים הורמונים ועוד)
חוסר פעילות גופנית או פעילות ספורטיבית מופרזת
אקולוגיה לקויה (מזהמים סביבתיים)
מחלות המועברות ע"י מגע מיני
אלכוהוליזם
סמים
כימותראפיה והקרנות
שיטות אבחון
המבדק הראשון לגבר הינו בדיקת הזרע
המבדק הראשון לאישה מיועד לבירור תקינות הביוץ אצלה. ניתן לבצע ע"י ערכה לבדיקת ביוץ או מדידת חום וגינאלי לאורך זמן BBT
בירור הורמונאלי מתבצע ע"י בדיקות דם ושתן
חסימה בחצוצרה ניתנת לבירור ע"י מספר שיטות בהם סלפינגוסקופיה, לפרוסקופיה לבדיקה "מבחוץ" או רנטגן מיוחד
בדיקת רחם מתבצעת ע"י היסטרוסקופיה או צילום רחם עם חומר ניגוד. בדיקת רחם וחצוצרות משולבת נקראת הסטרוסלפינגוגרפיה.
בדיקה לאנמיה מתבצעת ע"י בדיקת דם
השארת הביוץ
אם האישה לא מבייצת זמן ממושך, משתמשים בתכשיר בשם קלומיפן ( Clomiphen Citrate ). נטילת מדרוקסיפרוגסטרון קודמת לנטילת קלומיפן ומטרתה לגרום להופעת הווסת. לאחר מכן אישה נוטלת קלומיפן להשארת הביוץ. שימוש בקלומיפן מתאפיין בתופעות לוואי כגון בחילות, כאבי ראש, בטן נפוחה, גלי חום ועוד. קיימת גם סכנה להתפתחות סרטן השחלות בשימוש ממושך בקלומיפן.
אם אחרי טיפול בקלומיפן האישה לא התעברה או הביוץ לא התרחש, מנסים טיפול הורמונאלי במנוטרופינים שמקורם משתן נשים בלות או חלופות סינטטיות שלהם. מנוטרופינים גורמים להבשלת זקיקים בשחלה. אחרי בשלות הזקיקים, האשה מקבלת זריקת תכשיר לעידוד הביוץ (hCG גונדוטרופין כוריוני אנושי ). תופעת לוואי מסוכנת של תכשיר זה הינה תסמונת גירוי היתר השחלתי.
המלצות לטיפול עצמי
יש להקפיד על תפריט עשיר באבות המזון אך עם דגש על מזונות אורגניים.
יש להימנע ממזונות הבאים: סוכר לבן, שוקולד וקמח לבן, מזונות מטוגנים, משומרים ומעובדים.
מגדלי בקר ועוף עלולים להוסיף הורמונים למזון של בעלי חיים, לכן מומלץ להקפיד ולקנות בשר בעלי חיים שגודלו על מזון אורגני
הימנעו משתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים
צריכה מופרזת של קפה יכולה להוות גורם השפעה שלילי עד כדי הפלה.
מה הוא המושג BBT וכיצד מודדים BBT ?
BBT ( Basal Body Temperature ) היא טמפרטורת הגוף (בנרתיק), אשר נמדדת ע"י נשים בזמן יקיצת הבוקר. ניתוח של שינויי הטמפרטורה לאורך כל ימי המחזור החודשי יכול ללמד אם ומתי התרחש הביוץ.
כדי שה - BBT ישמש כלי של אבחנה וטיפול יעיל, יש למדוד את הטמפרטורה מדי יום, תוך הקפדה על הכללים הבאים:
1. מומלץ לבצע את מדידת החום בשעה קבועה אחרי השינה של לפחות 6 – 7 שעות.
2. יש לבצע את מדידת החום כפעולה ראשונה מייד עם היקיצה. אין לדבר, לאכול, לשתות או לבצע כל פעולה לפני מדידת החום. (במידה ומשתמשים במד חום הדורש נעירה יש לעשות את הנעירה בעוד מועד לפני השינה)
3. אין להשתמש במחממים חיצוניים כגון סדין או כרית חשמליים.
4. צריכת אלכוהול, סמים, תרופות וקיום יחסי מין ישפיעו על הטמפרטורה.
5. נסיעות, טיולים, מחלות, שינה לא רגועה, הפרעות שינה, מתן שתן במשך הלילה וחריגות אחרות מהרגלי השינה הקבועים ישפיעו על הטמפרטורה.
6. את הטמפרטורה הנמדדת יש לרשום בטבלה בתיאור ימים בהם ביצעה האישה פעולות חריגות אשר עלולות להשפיע על תוצאות המדידה.
רפאל רוזנסקי (M.Sc., Dip.Ac.)