• שירה נוסטלגית

כשבאנו לרומניה בחזרה

ביקור מולדת זה היה

אל הבית אשר נולדת

בעיר הגדולה בכל ההמולה

לשם רצית ללכת לראשונה

להציץ בחדרים, להסתכל בפנים

בבית קטן בארץ רחוקה

עם כל הצלקות אשר הזמן עשה

באת לחפש עכשיו תשובה

לגלות שנית את הפריחה

פה ילדות שלמה פרחה

פה המקור, פה התשובה

ואחר למעלה לטפס

לעליית הגג זיכרונות לחפש

והרומנייה שעתה שם גרה

היא לא התנגדה

בחפץ לב לבקשותיך התרצתה

ואפילו אולי גם היא התפעמה

אורח זר מארץ רחוקה

והנה מה יקר לו הוא ביתה

אז סולם הישענו אל הקיר

ואת טיפסת לעליית הגג

לראות מה שם בפנים

את אשר ראית לעולם לא אדע

אף כי גם אני הצצתי בה

כי זיכרונות עליית הגג של הילדות

הם זיכרונות של עולם אבוד

עולם מופלא לעיניך בוודאי נגלה

עולם מופלא כמו בעיני ילדה

גופך כמו עטה אז את האור

אשר רק מי שחזרו אליו זיכרונות ילדות יזכור

ובעליית הגג במקום שעכשיו צר

אותך הגדולה מלהכיל

את נגעת בילדות אבודה

שלפני כל כך הרבה שנים נעקרת ממנה אל ארץ זרה

ובידיים רועדות ועיניים בוהות

ירדת בסולם ומחשבותיך תוהות

היכן נעלמה עליית הגג של הילדות

מדוע אין בלב שוב אותה התרגשות?

אישה בוגרת ממרחק שנים

מנסה לאחוז ביד הילדה שבתוכה בפנים

בעליית הגג שם הלכת לטפס

זיכרונות ילדות אבודה לחפש

עליית הגג נשארה מאחור עם אותה הרומנייה

בבית הקטן בעיר קלוז', הסואנת הגדולה

ואם יום אחד עוד תשובי לשם לא אדע

אך תמיד תוכלי ליהנות מלפגוש את הילדה

מעליית הגג הקטנה עד לאכזבה

ואולי אף הצלחת לרדת למטה איתה...

האם היית לך תשובה לא אדע

מה בך הציץ משם חזרה

ואנו מלמטה נשאנו אליך מבטים

כמו ילדה באת לטפס

זיכרונות ילדות לך לחפש

ונשטפנו גם אנו בגלי השמחה

עולים אתך מעלה מדרגה מדרגה

מסע בזמן את עשית

שם בעליית הגג, באפלולית

ופניך היו זוהרים

כשירדת אלינו בוגרת כמעט בת חמישים

אך ילדה קטנה בתוכך בפנים

מה הבאת לנו ספרי

אוצרות שובבות ילדות, אנא גלי

על מדרגות עליית הגג האפלולית

מסע בזמן את עשית

מוקדש לבת דודתי - אנטה קליין

• קודם
• הבא