שני 26 אוקטובר 2020

דעות - מאמרים

אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ - אָדָם מַפְגִּין אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ - חָסֵר לוֹ צֶדֶק רוֹדֵף צֶדֶק - לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא צוֹעֵק,

איחולי חתימה טובה תשפ"א, שואבים הפעם ממילות שירו של מאיר אריאל - על זעקת האזרח במדינה דמוקרטית המתבטאת בהפגנה. אריאל נתפס בעיני רבים, במעמד כ"ק מָרָן הרה"ג (כבוד קדושת אדוננו הרב הגאון) ישראלי לא פחות מרבני הממסד הדתי. שהרי דמוקרטיה, חופש ושיוויון הם עיקרי האמונה האזרחית של רבים מאיתנו. אמונה שאינה קטנה או מרכזית פחות מזו של הרבנים העטופים בבגדים ומנהגי גלות כאילו היו עדין בשטייטל ואוחזים בקרנות מזבח הציות העיוור בפסקי הלכה מהמאה ה-19.

ליום כיפור, בחרתי להביא את מילות שירו המיטיב לתאר את המדרון החלקלק של אובדן הדמוקרטיה וחופש האמונה שאינה מתיישרת עם פסקי הלכה שכל מטרתם ציות עיוור לשליט - יהיה זה רב או ראש ממשלה, שטובת אזרחי המדינה אינה נר לרגליהם. בקשת סליחה ומחילה, לא הפעם. כי אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ.

"אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
חָסֵר לוֹ בִּטָּחוֹן צוֹעֵק בִּטָּחוֹן
חֲסֵרָה לוֹ הֲדָדִיּוֹת צוֹעֵק הֲדָדִיּוֹת
חֲסֵרָה לוֹ גַּאֲוָה צוֹעֵק גַּאֲוָה
חָסֵר לוֹ יַחַד צוֹעֵק יַחַד
אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא צוֹעֵק

אָדָם מַפְגִּין אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
חָסֵר לוֹ כֹּחַ מַפְגִּין כֹּחַ
חֲסֵרָה לוֹ רִבּוֹנוּת מַפְגִּין רִבּוֹנוּת
חֲסֵרָה לוֹ נְחִישׁוּת מַפְגִּין נְחִישׁוּת
חֲסֵרָה לוֹ נוֹכְחוּת מַפְגִּין נוֹכְחוּת
אָדָם מַפְגִּין אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא מַפְגִּין

אָדָם גּוֹנֵב אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
חָסֵר לוֹ נִצָּחוֹן גּוֹנֵב נִצָּחוֹן
חֲסֵרָה לוֹ דַּעַת גּוֹנֵב דַּעַת
חָסֵר לוֹ כֶּסֶף גּוֹנֵב כֶּסֶף
חָסֵר לוֹ לֵב גּוֹנֵב לֵב
אָדָם גּוֹנֵב אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא גּוֹנֵב

אָדָם רוֹדֵף אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
חָסֵר לוֹ צֶדֶק רוֹדֵף צֶדֶק
חָסֵר לוֹ שָׁלוֹם רוֹדֵף שָׁלוֹם
חֲסֵרָה לוֹ שְׂרָרָה רוֹדֵף שְׂרָרָה
חֲסֵרָה לוֹ אִשָּׁה רוֹדֵף נָשִׁים
אָדָם רוֹדֵף אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא רוֹדֵף

אָדָם מַשְׁלִים אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
חָסֵר לוֹ לְהַרְגִּישׁ נִבְגָּד מַשְׁלִים נִבְגָּדוֹת
חָסֵר לוֹ לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף מַשְׁלִים נִרְדָּפוֹת
חָסֵר לוֹ לְהַרְגִּישׁ מֻשְׁפָּל מַשְׁלִים מֻשְׁפָּלוֹת
חָסֵר לוֹ לְהַרְגִּישׁ שֶׁכּוֹחַ מְשָׁלִים נִשְׁכָּחוֹת
אָדָם מַשְׁלִים אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא מַשְׁלִים בַּדִּמְיוֹן

לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא צוֹעֵק
לֹא צוֹעֵק
לֹא חָסֵר לוֹ - לֹא צוֹעֵק
אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ".

בקשות סליחה ומחילה וחתימה טובה הפכו מסורת ומוזמנים לטורי עבר קודמים.