חמישי 21 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
לא, זאת לא פרסומת מסחרית, אם כי איני יכול שלא לצאת מגדרי כשאני כותב על המוצר הפרא-רפואי המופלא הזה. כשהגעתי למרכז ההדרכה של חברת סרגם, לפני כעשר שנים, חשבתי שתוך זמן קצר ארד לשורשי, מה שנראה בעיני כתעמולה מוגזמת ליכולות המיטה, ואגלה שם מכונת קידום מכירות משוכללת.
זה לא מה שקרה. בעצם קרה בדיוק ההפך. ועל כך בכתבה, האמתית מכל הלב, הבאה שלי.
הערה: היום נסגרו כבר מרכזי סרגם להדגמה, ברחבי הארץ. הסניף היחידי שיש הוא בחיפה והמיטות החדשות נמכרות שם. אבל מי שרוצה להתנסות במיטה, יוכל לרכוש את הדגם הישן והטוב, במדורי יש שניה. לאחרונה התוודעתי למודעה כזאת, שהנכד סיפר על המיטה שהייתה שייכת לסבתא שלו. "היא השתמשה בה, עד יומה האחרון", אמר. ואמנם דבריו שיצאו מהלב, נכנסו לי ללב, בתור אחד שמבין, מאוד מאוד התרשמתי והבנתי את המשפט המופלא הזה. אנו לא יכולים לחיות יותר מדי זמן, אבל אנחנו יכולים להפוך את חיינו, עד הסוף, לפחות כואבים ויותר בריאים.
מודעה שראיתי בפייסבוק של חברת סרגם, יבואנית מיטת הריפוי הדרום קוריאנית, החזירה אותי לנושא האהוב עליי כל כך – הריפוי המופלא של המיטה. הציעו שם את הדגם הקודם של המיטה, מהדגמה, במחיר של שלוש אלף שקל, כאשר המחיר שבו אני רכשתי אותה היה 13,000 ₪... העניין הפך שוב את נושא מיטת הריפוי המופלאה הזאת, לאקטואלי ולכזה ששווה ליידע כמה שיותר אנשים עליה.
נזכרתי במהפך שהמיטה הזאת עשתה בחיי, בהתחלה בהתנסות חינם במרכז ההדגמה של סרגם (שכבר נסגר) ואחר כך כשקניתי אותה. הייתה זאת תקופה לחוצה בחיי ולחץ הדם שלי עלה. רק המיטה הצליחה לעזור לי להוריד אותו, למרות כל השיטות האחרות שניסיתי.
למעשה על המיטה הפלאית הזאת שמעתי חודשים מספר לפני כן, מידיד שהתנסה בה ומאוד התרשמתי. אבל באופן מעשי, לא עשיתי שום דבר כדי לנסות אותה. רק כש"הסכין הייתה מונחת על צווארי" ומצאתי את עצמי עם בעיית לחץ הדם המטרידה, נזכרתי במיטה והוספתי אותה למגוון הדרכים הטבעיות שהחלטתי לנקוט כדי לנסות לפתור את הבעייה שלי באופן טבעי, בלי תרופות. שכן נוכחתי לדעת שברגע שמתחילים לקחת תרופה ללחץ הדם, מחויבים להמשיך בה כל החיים! גם מבחינה פסיכולוגית, לא הייתי מוכן לעבור לקטגוריית הזקנים, אלו שתמיד שמעתי שלוקחים כדור נגד לחץ דם.
כבר כארבע שנים המיטה נמצאת אצלי, אחרי שהתנסיתי בה כארבע שנים נוספות, במרכז ההדגמה של סרגם בראשון לציון. אני יכול לומר שהיא עשתה שינוי בחיי מהרגע הראשון שהתוועדתי אליה ומשך הזמן מצאתי אותה כמועילה להרבה בעיות בריאות חדשות שצצו בחיי.
היום, שלא כמו פעם, לפני שסגרו את מרכזי ההדגמה של סרגם, שאפשרו להתנסות במיטה, קשה יותר להתוודעות ליעילותה המופלאה לטיפול בבעיות הבריאות השונות. המרכזים הללו, שבהן התאפשר טיפול בחינם, פתרו לאנשים בעיות רציניות רבות, החל בסוכרת וכלה בכל בעיה שהיא במערכות הפיזיולוגיות שלנו, שעם השנים מועדות לפורענות... רבים מאתנו כבר רכשו בעבר אמצעי בריאות ומכשירים שונים, ששוכבים בבית כאבן שאין לה הופכין. מתוך עצלות, כעבור זמן קצר, פגה ההתלהבות מהדבר החדש שרכשנו ואנו חדלים להשתמש בו. נוכחתי לדעת, משך התקופה הארוכה שהתנסיתי במיטה, שישנם כמה סוגי אנשים. יש אנשים שפשוט לא פתוחים לשמוע על משהו חדש, מסעיר ונותן תקווה, כמה שיהיה, אם לא מדובר בעניין קונבנציונלי רפואית. ולעומת זאת יש אנשים שמיד נתפסים לעניין ומוכנים לנסות את "הפלא" החדש.
היו שכינו אותי "מכור" לסרגם. האמת היא שהיכרותי עם סרגם, הייתה, כאמור, בדרך המקרה ובהתחלה לא גיליתי התלהבות יתר. לא רק שהלכתי להתנסות במיטה כשכבר הייתי במצב בריאותי מלחיץ, אלא שבהתחלה בכלל לא התרשמתי ממנה. הטיפולים הראשונים היו לא נעימים ורק חיכיתי שהטיפול ייגמר. אחרי שלוש-ארבעה התנסויות החלטתי שהמיטה גורמת לי כאבי גב והפסקתי עם הטיפולים. בינתיים התחלתי גם טיפולים בדיקור ובתרופות טבעיות אצל שני מטפלים שונים והייתי משוכנע שהירידה בלחץ הדם נבע מאחת משתי שיטות הטיפול האלו. אבל, להפתעתי, ברגע שהפסקתי את הטיפול במיטה לחץ הדם שלי שב ועלה. הדבר אילץ אותי לחזור לטיפולים במיטה ומאז, כאמור, לא הפסקתי....
למרות שאין ספק שהאמונה חשובה לכל תהליך של ריפוי, לא פעם האמונה הזאת, שמייחסים לאנשים שנרפאים מטיפולים שונים, היא משהו מדומה. בזה נוכחתי לדעת כשנעזרתי במטפל בבעיה חמורה שהייתה לי בזמנו. הייתי עמוק במחלה וכצפוי, מיואש וחסר אמונה בריפוי. אחרי הטיפול אמר לי המטפל: "מחר תרגיש יותר טוב ומחרתיים הרבה יותר טוב". משום מה, הדברים שלו חדרו את חומת הייאוש שהייתה סביבי והרגשתי שמשהו אכן עומד לקרות. ובאמת, הטיפול, שלא כצפוי, השפיע עליי מאוד. הייתי בטוח שחלק נכבד להצלחה כרוך באמונה שנסכה בי אמירתו ההחלטית. רק כשנרפאתי לגמרי מהמחלה, הבנתי מה שקרה באמת. כשאתה חולה אתה מאבד גם את התקווה ואז אתה חדל לפעול ולחפש דרכים להירפא. למעשה, הטיפול שלו היה מאוד אינטנסיבי ומושקע, אבל גלל שהייתי מדוכא, לא נתתי לכך בזמנו, את תשומת הלב הראויה.
היום אני יכול להבין את האנשים שטוענים שאני משוחד ולוקה במין אמונה עיוורת בקשר למיטה. פשוט, יחד עם ההצלחה הראשונית, להורדת לחץ הדם, התחלתי יותר ויותר להרגיש בשיפורים בבריאותי הכללית ובאנרגיות שלי. באותה תקופה הייתי בלחץ נפשי וגיליתי שמיטת סרגם נותנת לי כוחות להתמודד עם לחץ זה ולצאת מתוך מצב הרוח הירוד, למצב רוח אופטימי. המיטה, כפי שהפרסומים שלה אומרים, מכניסה קרן אור לחיים – שכן היא מספקת לגוף את הקרניים האינפרא-אדום רחוק, שהם קרני השמש הטובות, האחריות על כל הצמיחה והחיים בעולם. בנוסף, בגלל שהיא בעלת גלגלת-מעסה שעוברת על עמוד השדרה, היא מטפלת במערכת השידור של הגוף, שנמצאה שם. כלומר דרך חוט השדרה שמקושרת במערכת העצבים עם כל אברי הגוף, היא מצליחה לטפל בכל המערכות הפיזיולוגיות שלנו. מילים יפות וגדולות, שרק התנסות מעשית במיטה יכולות לאמת אותם. מה שהיה פעם אפשרי, באמצעות מרכזי סרגם שהיו פרוסים ברוב חלקי הארץ, היום קשה הרבה יותר, כי המרכז נמצא (דומני) רק בחיפה. רק המחיר הזול להפליא של המיטה מההדגמות, יכול אולי להוות פתרון לבעיה הזאת.
קשה לשנות הלך רוח של אדם שכבר נמצא עמוק בתוך מחלה. האדם הופך להיות שבוי בתוך עולמו וכמו שאיינשטיין אמר: אי אפשר לעשות שינוי במצבך על ידי זה שתמשיך לנהוג בדרך שנהגת עד כה, ושהיא הכניסה אותך למצב הזה. המחלה הופכת להיות דרך חיים, בדיוק כמו שאסיר שישב תקופה ארוכה בכלא, הכלא הופך להיות המקום המועדף עליו... לא לחינם אומרים שצריך לטפל בבעיה בריאותית על ההתחלה, לפני שתהפוך היות להרגל בחיים. והפתגם אומר: "אתה לא יכול ללמד סוס זקן טריקים חדשים". שיטת הטיפול של סרגם נראית כמין טריק חדש כזה, שהרבה אנשים לא מוכנים להאמין בו. מיטת סרגם היא מסוג הדברים שסיפורה יכול לעורר חוסר אמון, בגלל הדברים המופלאים שהיא עושה. בעיני רבים הופך המשתמש התמידי בסרגם, להיות אדם הזוי, ששייך למציאות אחרת. אחרי שכבר נכבשתי בשיטת סרגם, פגשתי חבר ותיק שסיפר לי על קרוב משפחה שמשמש גם כן במיטה. האיש קנה את המיטה והוא, מספר לי החבר, "משתמש במיטה יום יום, יום יום!" כך אומר לי החבר, תוך הדגשת המשפט האחרון, כמו רוצה לומר "האיש הזה מטורף לחלוטין!" בקשר לזה אני זוכר משפט שמדריך במרכז ההדגמה אמר, ושהוא לפי דעתי נכון להפליא. מדוע קשה לנו להאמין בנחיצות הטיפול היומי במיטה סרגם, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו אדם שלא מתרחץ כל יום?! יש כל כך הרבה דברים שאנשים עושים יום יום ולא עושים מהם עניין. קחו למשל את הנסיעה היומית של רובנו לעבודה בתוך פקקים אינסופיים. כמה זמן אנחנו מבזבזים?! או הליכה יומית של חצי שעה, שכבר הפכה לעניין שגרתי אצל רבים, ששוכנעו על ידי כל הרופאים והמומחים שהדבר הכרחי לבריאותנו!
אני זוכר מישהו ששמעתי שהוא סובל ממגוון בעיות בריאות, שסיפרתי לו על המיטה והוא מאוד התלהב. כעבור יומיים כשפגשתי אותו ושאלתי אותו אם הוא הלך למרכז ההדגמה, הוא אמר שלא, אבל שקרא את הפרוספקט של המיטה ומאוד התלהב ממנה ואפילו הראה אותו לאחרים. כעבור עוד תקופה פגשתי אותו שוב והסתבר שהוא לא עשה כלום בנדון. הוא תירץ זאת בכך שהמיטה עולה המון כסף (למרות שיכול היה להתנסות בה חינם). "וכמה כסף עולה יום אשפוז בבית חולים?!" שאלתי אותו והוא מיד ברח על נפשו... האמת המחרידה היא שהרפואה הקונבנציונלית מספקת לנו תרופות פלא, מצילות חיים, במחירים אסטרונומיים. ככה הופך האדם החולה קשה, לקרבן לסחיטת כל הונו בידי גופים רפואיים שונים. את כל זאת אפשר היה למנוע אם הייתה מערכת הסברה ושכנוע בצורך של נקיטת אמצעי מניעה. מבחינה זאת, מיטת סרגם היא אמצעי המניעה הטוב ביותר למגוון עצום של מחלות, שניתנות לריפוי בשלב מוקדם ומניעת מחלות נוספות, בשלב מאוחר יותר.
זהו, אפשר להמשיך לדבר ואפשר לעשות. בימים אלו, כשמרכזי סרגם בארץ כבר נסגרו ואפשר להשיג את המיטה רק בסניף בחיפה, יש היצע גדול, של מיטות סרגם ישנות, שעדיין מתפקדות היטב, במחיר מציאה. כדאי מאוד לקנות. אני יודע שאני נשמע כמו סוכן מכירות, אבל אני רוצה רק בטובתכם, אין לי שום אינטרס כספי או חומרי, או קרבה משפחתית – יש לי רק אהבה ואמונה חזקה במיטה. ולעניין הזה, של החשדנות, אני אסיים בדבר האהוב עלי ביותר: בדיחה:
אישה אחת שגרה ברחוב אלנבי בת"א, רכשה ארון חדש לחדר השינה. היא התקשרה לנגר שמכר לה את המיטה והתלוננה שכל פעם שקו 4, האוטובוס הארוך, עובר ברחוב, דלת הארון נפתחת. הנגר הגיע אליה ובדק את הארון ביסודיות. כשלא מצא כלום, הוא נכנס לתוך הארון וחיכה שהאוטובוס הארוך, קו 4, יעבור ברחוב. בינתיים בעלה של האישה הגיע, נכנס לחדר השינה ומצא את הנגר בתוך הארון.
"מה אתה עושה פה?!" הזדעק האיש.
"הייתה מאמין", ענה הנגר, "אם אומר לך שאני מחכה לקו 5?!"
שבת שלום, מבחינתי הבעיה שלי זה לא לצאת מהארון, אלא להימנע מלהיכנס אליו...