שבת 23 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
אירועי ה-11 בספטמבר בארצות-הברית מהווים נקודת ציון היסטורית ביותר מאשר מובן אחד. לא רק שינוי דרמטי במערכת הבין-לאומית ומעורבות אמריקאית בולטת בכל המתרחש אלא גם הופעתו של תחום חדש לחלוטין בהקשר של מחקר, פיתוח וייצור מוצרי קצה המערבים טכנולוגיה עילית. זהו תחום ה- Homeland Security ובעברית הגנה על תשתיות אזרחיות.
השינוי המהותי נובע מריכוז המסגרות הממשלתיות תחת משרד ממשלתי אחד (המשרד לביטחון המולדת –Department of Homeland Security שהוקם ב- 25 לנובמבר 2002 בעקבות ה- Homeland Security Act) לו הוקצו משאבים אדירים - גם במונחים אמריקאים וגם במונחי השוק העולמי של מוצרי טכנולוגיה מתקדמת. הקמתו הביאה להגדרת מסגרות חדשות של דרישות להאחדת מנגנוני האבטחה וההגנה השונים על מרכזי תשתית כמו מים, חשמל וגז, על מערכות תעבורה כמו רכבת, אוטובוסים ורכבת תחתית, על מרכזי קהל כמו קניונים ומוסדות ציבור ועל נקודות כניסה שונות למדינה כמו נמלי תעופה וים ומעברי גבול.
תחומי העניין הנם בלתי-מוגבלים ולמעשה מתפרסים על שדות מחקר ופיתוח שונים שנדרש לשלבם בכדי להציג פתרונות זולים, זמינים וגמישים בזמן אמת. תחומים כמו זיהוי חומרי נפץ (Explosive Sniffer באמצעות Bio Sensors, UV Sensors,Chemical Sensors), זיהוי רעלים בנוזל בזמן אמת (Real time Toxic Monitoring in Liquids באמצעות Bio & Chemical Substance, Bio & Chemical Analysis on-Chip, Fiber Optic Detectors), איתור וזיהוי גופים במרחב (Surveillance Camerasבאמצעות Laser based tracking, Image Processing, Video Compression, Face Recognition, Electro-Optical devices, Miniature CMOS imagers), מנגנוני מעקב ואיתור(Intelligent Surveillance Network, Wireless real-time video telemetry,IP based Multimedia streaming, VMD, Auto Tracking, Passive IR motion detection), מערכות ניהול אבטחה וכו' הנם רק חלק קטן מסל הדרישות ההולך וגדל. גם בתחום אבטחת מידע בתקשורת הנתונים ובמערכות בסיסי-נתונים גדלה המודעות לחשיבות אבטחה מקיפה.
יתרון מכריע יהיה למי שיוכל לספק פתרון מוכלל אמיתי המסוגל להציג מחיר זול, אמינות גבוהה, גמישות תפעולית ומעל לכל טכנולוגיה עילית מתקדמת המסוגלת להציג פתרונות חכמים ומקיפים לאיומים המשתנים. לדוגמא, תחום מזעור והכללת מערכות, הננו-טכנולוגיה, בשילוב עם מחקר מתקדם של זיהוי כימי וביולוגי יוכל לספק מענה לצורך בהצבת מנתרים במערכות מים אדירות היקף. זאת, משום שרק מוצר קטן, זול ופתוח להגדרת רעלים חדשים יהיה כלכלי מספיק בכדי שמערכות הובלת המים יבחרו להתקין אותו במאות אלפי-נקודות הסיכון של מערכת המים האמריקאית (או כל מערכת מקבילה אחרת). דוגמא נוספת הנה מערכות לאיתור והרחה (Explosive Sniffer) של חומרי נפץ שיהיו זולות, בעלות משקל קל המאפשר תפעול ידני וחכמות מספיק לאפשר הוספת חומרי-נפץ חדשים למאגר הזיהוי ובכך יאפשרו פריסתן בכל נקודות החדירה האפשריות (אם בגבולות, אם בריכוזי קהל ואם במתקני תשתית).
על פי תחזיות חברת HSRC* צפוי תקציב הרכש האמריקאי השנתי (ממשלה ומגזר פרטי) לגדול מכ- 9 מיליארד דולר בשנת2001 ל- 65 מיליארד בשנת 2003 ועד כ- 130 מיליארד בשנת 2008. כך, שבין 0.2% ו- 0.7% מהתוצר הלאומי האמריקאי יוקצה למטרה זו בלבד ובין השנים 2002 ו- 2010 יושקעו בסך הכל 900 מיליארד דולר. כוח הרכש האדיר שמפעיל המשרד לביטחון המולדת בארה"ב הביא לגאות אדירה בביקוש למוצרי אבטחה והגנה אזרחיים, מצד אחד, והצע גדול של פתרונות – רובם מיושנים ובלתי מתאימים לאיומים החדשים שמציב הטרור הבין-לאומי (Neo-Terror) החדש, מצד שני. למעשה, כבר כיום מגלה שוק מוצרי האבטחה והביטחון קצב צמיחה מהיר שנדמה שהנו רק בתחילתו. כתוצאה מכך, שוק הטכנולוגיה העולמי נערך כיום למטרה אחת בלבד – הענות למפרטי הדרישה שמפרסם השלטון האמריקאי ואשר מכתיבים אחידות בתקינה וברכש על צרכני מוצרי האבטחה והגנה בשוק זה. יש לזכור כי בנוסף לרשויות הממשלתיות השונות כפוף לתקינה זו גם המגזר הפרטי. אחידות זו מתבטאת גם בדרישה להוזלה חדה של עלויות האבטחה. לדוגמא, חברת HSRC מעריכה את עלות תהליך בדיקת מטען יד בנמל-תעופה תרד מ- 5 דולר כיום לחצי דולר עד שנת 2010.
ביחד עם שימת הדגש על השוק האמריקאי כמוביל הברור מבחינת קצב התפתחותו והיסודיות שבה מהלך זה מתבצע, מבהירים ב- HSRC כי בשנים שבין 2002 ל- 2010 ישקיע גם שאר העולם סכום לא מבוטל של 300 מיליארד דולר.
יתר על כן, יתרונו של תחום מתפתח זה הנו ברב שימושיות (Dual Usage) של מוצריו. לדוגמא, אותה מערכת לניתור רעלים במים יכולה לשמש גם לבקרת מאגרי מי-שתייה אזרחיים בערים ולאבחונים רפואיים שונים. בכך, מתבטא היתרון העיקרי בהשתלבות בתחום זה והוא פוטנציאל השוק הביטחוני והאזרחי הכפול.
כאמור, מצב זה של התגוננות מתמדת בפני איומי טרור על תשתיות אזרחיות איננו חדש למדינת ישראל. מערכות השלטון שלנו למדו להתמודד עמו בצורה טובה והפיתוחים הטכנולוגיים שלנו מוכרים כמובילים בכל העולם. מדינת ישראל, בהתבסס על קהילת המדע והמחקר המתקדמת שלה, על שדה הניסויים הזמין והמיידי שלה ועל תעשייה בעלת מודעות טכנולוגית גבוהה אמורה הייתה להימצא בנקודת זינוק מיטבית לנצח במרוץ הרכש האמור.
בישראל מחקר מהמתקדמים בעולם בתחומים רבים, המשלימים זה את זה בהקשר ההגנה על תשתיות לאומית. פיתוחים כמו מערכת ביו-אלקטרוניות לגילוי הרעלות מים (Biometrics Authentication) של פרופ' שמשון בלקין מאונ' העברית; מזעור מערכות אופטיות, תקשורת, ביוטכנולוגיה, תקשורת ואלקטרוניקת שבב בודד המאפשרת הורדת עלויות ושיפור ביצועים(כמו אלו המפותחים באינטל ישראל) מסוגלים להוות תשובה נאותה לאתגרים האמורים.
אולם, הדבר אינו כך – מדוע?
קיימות מספר סיבות שבמרכזן עומד בזבוז משאבים לאומיים (זמן, כוח-אדם וכספים) עקב ריבוי פעילות עצמאית ובלתי-מתואמת של גופים ממשלתיים, מדעיים ותעשייתיים בהגדרת הדרישות, בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים ובניסיונות שיווק יחידניים ולא מוכללים.
כתוצאה מכך, קיים חשש כי המשק הישראלי יחמיץ את ההזדמנות הגדולה שנוצרה בשוק ה"סקיוריטי" העולמי. הזדמנות שמבחינת סדרי הגודל הכלכלים שלה מעמידה את תקופת פריחת ההיי-טק של שנות התשעים בצל.
הגורמים המרכזיים המעורבים בתהליך זה הנם: הצרכנים (משרד הביטחון; המשרד לביטחון-פנים; חברות תשתית גדולות, המחפשות פתרונות לאיומי הטרור; מרכזי בידור וקניות ועוד), תחום הפיתוח והמחקר (קבוצות מחקר, העוסקות בפיתוח רעיונות וטכנולוגיות הקשורות
לנושא, במסגרת מחקר אקדמי, תעשייתי, בטחוני ואחר וללא הכרות עם הצרכים האמיתיים בשוק ועם פיתוחים מדעיים מקבילים או משלימים) והתעשייה (חברות היי-טק וקרנות הון-סיכון, המנסות לפתח מוצרים שיענו על הביקוש בארץ ובעולם ואינן מודעות לכלל הפיתוחים ולכלל הצרכים שמציבים הגורמים השונים כמו גם העדר שדות ניסוי מתאימים).
בכל שלושת המגזרים (הצרכנים, המדענים והתעשייה) הליקוי המרכזי הנו בחוסר זרימת מידע בין ובתוך המגזרים. לדוגמא, לפרויקטי אבטחה בארץ מתבצע רכש בחו"ל הכולל טכנולוגיות ואמצעים הקיימים בארץ וזאת, בעיקר, מחוסר תאום ומידע. לעיתים אף מתבצע רכש של טכנולוגיות שפותחו במקור בארץ במימון אמריקאי ויתר על כן, לעיתים מתבצע רכש של טכנולוגיות ומוצרים מתחרים לאלו תוצרת הארץ.
התוצאה הנה חוסר יעילות בהקצאת משאבים ואובדן זמן יקר הנובע בעיקר מהעדר גורם מתאם ומרכז ברמה הלאומית. כדי להתגבר על בעיה זו נדרש להגדיר מערכת לאומית מתאמת שתפקידה יהיה:
1. ריכוז ותאום מאמץ לאומי לזיהוי, פיתוח ויישום אמצעים טכנולוגיים להגנה על תשתיות אזרחיות.
2. קיצור משך הזמן העובר בין העלאת דרישה לאמצעי אבטחה חדשני לבין גיבוש מוצר שיספק את הפתרון.
3. ניצול הביקוש העולמי בתחום לטובת כלכלת ישראל.
דווקא מכיוון בלתי-צפוי ייתכן ומסתמן פתרון יצירתי לבעיה. זה כשנה וחצי משרד המדע, משרד התשתיות ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מובילים שיתוף פעולה עם ארה"ב בפיתוח טכנולוגיות להגנה על תשתיות אזרחיות. במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם גורמים מרכזיים ומשפיעים בארה"ב, החל מרמת פורום ראשי הערים האמריקאי בראשות ראש-עיריית בוסטון, מושלי מדינות (ניו-ג'רסי) והממשל הפדרלי, כגון משרד המסחר והמשרד החדש לביטחון פנים. סמינרים מקצועיים שונים (בהם משתתפים אנשי ביטחון, מדענים ונציגי חברות) כבר התקיימו ומתוכננים (בארץ ובחו"ל) והביאו ליצירת קשרי עבודה בארץ ועם גורמים זרים. בחודש יולי הקרוב ובחודש אוקטובר יתקיימו סדנאות כאלו בארה"ב ובהן יתרחש החיבור הנדרש בין אנשי-המחקר, היצרנים הישראלים ומומחי האבטחה השונים לבין האחראים על הגדרת הדרישות והצרכנים בצד האמריקאי.
יוזמה זו מביאה לתאום ברמה הלאומית בין מגזרי הצרכנים (תשתיות), היצרנים (תעשייה) והמחקר והפיתוח (מדע וטכנולוגיה). זוהי פעם ראשונה בה מתגייסים שלושה גופים ממשלתיים, שעל פניו לא היו אמורים לעבוד בשיתוף פעולה, לריכוז מאמץ מרוכז ומתוזמן האמור להניב תועלת כוללת למשק הישראלי ולאו דווקא באופן ישיר לאחד מהמשרדים. משרד המדע מתמחה באיתור ובזיהוי טכנולוגיות יישומיות לטווח ארוך ובא לשמש כגורם מגשר ומכוון בין המחקר הטהור באקדמיה המפתח טכנולוגיות פורצות דרך (Disruptive Technologies)לבין משרד התעשייה המייצג את המגזר התעשייתי ואת צרכיו ומגבלותיו המיידים. משרד התשתיות מייצג את הגופים הממשלתיים הגדולים (תשתיות החשמל, המים, הגז, הרכבות, הנמלים וכו') והמהווים את הצרכנים העיקריים לשירותי אבטחת תשתיות בארץ ואשר הם אלו המגדירים את הצרכים והדרישות בפועל.
השאיפה צריכה להיות אריזת מוצרים (Packaging) באופן מהיר וזול המתבסס על טכנולוגיות עלית הזמינות באקדמיה, הניסיון המעשי בדרישות השטח של גופי התשתית ויכולת התעשייה לחבר טכנולוגיות שונות ולשלבן לכדי פתרון מוכלל. כיום, המגמה הנה העדפה של חברות גדולות המסוגלות לתת פתרונות שלמים ומוכללים (Integrated Solutions) לבעיות האבטחהוהמסוגלות להבטיח תיאום כל המערכות המעורבות (System Integration) ואספקת מוצר מוגמר. בארצות-הברית אלו הן חברות ענק כמו Luckhid Martin, Boeing ו-GE ובארץ אלביט, מגל, רפא"ל והתעשייה האווירית.
בנוסף, ביוזמה מבורכת של פרופסור אבי מרמור, הוקם בטכניון 'מרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון' הבא לקדם את הניהול ברמה הלאומית מתוך חשיבה לטווח ארוך והקניית מסגרות חשיבה תיאורטיות מסודרות. גם 'המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף-פעולה בין-לאומי' הקים בשנה האחרונה את תחום 'אבטחה ובטיחות' שבא לתת מענה לנושא זה.
ככלל, המודעות לאפשרות הגלומה בשוק ביטחון הפנים בארה"ב ובעולם כולו ברור וידוע למרבית הגורמים בתעשייה. אולם, גורם מעכב מרכזי הנו חוסר המידע והידע המביא לכניסה איטית והססנית לתחום. כתוצאה מכך צוברת מדינת ישראל פיגור מול השוק העולמי מכיוון שאת המוצרים המובילים של השנים הבאות נדרש לפתח כבר היום.
על מדינת ישראל, התעשייה וגופי המחקר השונים להביא לידי שיתוף פעולה פורה שיאפשר לישראל להציב סל פתרונות מתקדם למול הדרישות הנוקשות. בכך, לתרום רבות לחוסנה הכלכלי של המדינה ולהגדיל את המשאבים העומדים לרשות פיתוח ומחקר עתידי.
* HSRC – Homeland Security Research Corporation מסאן-חוזה קליפורניה. מיוצגת בארץ ע"י INFO-ON מקבוצת כותרת.
* אסף הלחמי שימש כיועץ מקצועי למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, מהנדס תוכנה ומהנדס מערכת בחברת תקשורת.
עקבו אחרי AhoyIT בגוגל+
