Text Size
שבת 14 דצמבר 2019

דעות - מאמרים

חשבתם פעם מה עושה דג? כלום. פשוט כלום.

הוא משייט לו להנאתו, מחפש אחר פירורי לחם או סתם נסחף בזרם. כי אחרי הכל, למה לו לדג לרצות לעשות משהו? הרי אין לו כל צורך בכך!!!

בן האדם, לעומת זאת, נדרש לעשייה רבה לפני שיוכל לקבוע את מקומו בעולם.

כי בני האדם מצטיירים, בעיני האחרים ובודאי בעיני עצמם, כבבואה של מעשיהם. המעשים הם אלו שקובעים את היחס של החברה אל אותו אדם ושל האדם אל החברה. כול פרט, גם אם לא נחפוץ בכך, הנו אובייקט. אובייקט פשוט בתוך מכלול מורכב מאוד.

כל אובייקט, ובכלל זה גם בני האדם, קיים כמהות פיזית הרבה לפני הגדרת מהותו התוכנית. למרבית האובייקטים אין את היכולת לנסות ולהגדיר מהות זו. לאדם יש! האדם נבדל מכול אובייקט אחר, מכל ייצור אחר, ביכולת הנ"ל. אם לא ינצל האדם את יתרונו זה, אם לא יפיק ממנו את המרב, הרי שלא יהיה שונה מכול אובייקט דומם אחר.

אבל תכלס, אתם שואלים. תכלס מה אתה רוצה מאתנו?

התשובה פשוטה מאוד. ישיבה בכורסה, התבוננות מהצד, אפטיות וחוסר מעש מתאימים יותר לדג מתחילת העמוד. לא לבני האדם. מהם אני מצפה ליותר. אז עכשיו אתם בטח מסתירים חיוך קטן. מגחכים על המשוגע הזה.

אבל אני, אני לא מוטרד. כי לי לא אכפת מה חושבים עלי האחרים - פשוט לא אכפת. חלק מהיופי בהבנה כי האדם מגדיר את עצמו, את מה שהוא, מעניקה את היכולת הזו. כי אם אני עושה, אם אני פועל, מגשים את כל אשר מנחה אותי אמונתי. אז הרי הידיעה הזו מספקת. כל השאר אינו חשוב, אינו נחשב. אני את מהותי הגדרתי. זה מספיק. אף אחד אחר, גם לא הטוב שבידידי או הורי מולידי, לא יכול לשנות זאת. רק אני עצמי מסוגל לכך.

עכשיו מתעוררת בעיה.

החריפים שבין הקוראים ודאי כבר הבחינו במסקנה המתבקשת מהקביעה הקודמת. הרי, אם כל אחד יעשה כראות עיניו, כפי שמוליכה אותו אמונתו. אם כל אחד יעשה כל מה שיחפוץ ,בלי להתחשב בדעתו או בקיומו של הזולת. הרי שישנו כאן פתח להתנגשות איומה, לפיצוץ אדיר. בדיוק כאן נמצא היופי שבתפיסה הקיומית.

ברור שהמהות עצמה עצמאית לחלוטין. אולם, אם אותו אובייקט - כלומר האדם - רוצה להשתלב בסביבתו הטבעית - חברת בני האדם. הרי, שעליו להגדיר את מהותו כך שלא תסתור את המהויות האחרות. שוב, בעיה. האם כולם צריכים להתאים את עצמם לתוך מסגרת מובנית, לתוך שבלונה כללית? בודאי שלא. על האדם למצוא את שביל הזהב, את הנתיב העובר בין הצורך שלו להגדיר את עצמו לבין הצורך להשתלב בחברה הסובבת אותו. על האדם להבין כי פעולותיו משליכות על הסובבים אותו ואלה, בתורם, מבצעים פעולות המשליכות על האדם. אם ברצוננו לחיות בחברה דמוקרטית וליברלית על כל אחד מאתנו למצוא את נקודת האיזון הזו.

מהותנו היא שלנו בלבד. אולם עלינו להבין כי היא משפיעה על הסובבים אותנו, ואלה משפיעים אלינו.

במילים פשוטות יותר. אין האדם אלא מה שהוא עושה מעצמו - לטוב ולרע. אם אתם בוחרים להישאר מכונסים בתוך עצמכם ולא לעשות דבר. אל תתפלאו אם אחרים יכפו עליכם את מעשיהם. כי החלל הריק שהשארתם לא יישאר כזה לזמן רב. אם ברצונכם לקבוע לעצמכם ולהשפיע על הסובב אתכם, הברירה היחידה הנה לקום ולעשות. להגדיר לעצמכם את מהותכם.

אני מאמין בכל לבבי בגישה זו. לכן, אני קם ועושה. לוקח את היזמה לידי ופועל. יש כאלה המבקרים אותי, יש כאלה שמנסים לפגוע בי. אבל אני יודע שכל זמן שאמשיך לעשות, אמשיך לנסות - לא יצליחו לשבור אותי. רק כך אני גורם לאלו שמנסים לכפות את רצונם להסס, לשנות כיוון.

כי, לו הייתי דג ... הייתי עושה רק פלופ, פלופ. ואז, מי היה מודאג?