שישי 22 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
בעת מלחמת המפרץ הראשונה, כשהסקאדים נפלו בישראל, עם ישראל ברך את בגין על הפצצת הכור העירקי.
כולם שכחו את הביקורת הקשה שהושמעה נגד בגין בכל כלי התקשורת ועל ידי חלק מהאופוזיציה מיד לאחר ההפצצה.
גם אז התקשורת קבעה שהמהלך מהווה תעמולת בחירות.
כולם שכחו את אורן שחור שהדליף את מועד התקיפה לפרס שהתנגד לתקיפה, הדלפה שחייבה את שינוי מועד התקיפה לנוכח עמדתו של פרס.
שכחו, כי כך רצתה התקשורת שכן פרס נמנה עם אהוביה.
נתניהו מילא תפקיד מרכזי בהטלת הסנקציות על אירן וזכה לקיטונות בוז ולגלוג בתקשורת הישראלית.
חרף הסנקציות שפגעו קשות בכלכלת אירן, אירן המשיכה לשלוח גרורות לתימן, ללבנון, לסוריה, לעירק ולאן לא.
אירן הוותה וממשיכה להוות גורם מרכזי בטרור האזורי והעולמי וסכנה לכלל מדינות האזור.
הסרת הסנקציות תאפשר לאירן להרחיב את מוערבותה ומעוררת דאגה אצל מדינות המפרץ.
למעצמות אצה הדרך שכן ההסכם המתגבש פותח שווקים חדשים עבורן ובתמורה ליתרון כלכלי הן מותירות את אירן עם יכולת גרעינית.
להצדקת עמדה זו הן מציגות את השלטון הנוכחי באירן כמתון וככזה ששימורו מותנה בהסכם. היכן באה לידי ביטוי מתינות זו, למעצמות פתרונים.
אפשר שלא להסכים עם ראש הממשלה, זו מהות הדמוקרטיה.
אפשר גם לבצע תחקירי בקבוקים עתירי שעות שידור ובהשתתפות עשרות כתבים, אולי זה מגעיל, אולי זה מוטה, אבל אין בכך כל סכנה קיומית.
אסור לתקשורת להעלים את העובדות בנוגע לסכנה האירנית.
אסור לתקשורת ולפוליטיקאים המתנגדים לנתניהו לחבל במאמצים לבטל את הסכנה האירנית או לפחות לצמצמה.
