שני 23 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
הלילה היה לי חלום מוזר ביותר. בחלומי אני רואה את נתניהו עם כובע של טקסני רחב שוליים. הוא נראה כמו בעל חוות נפט גדולה, עם סיגר בפיו וצוות עובדים גדול שמציית לכל פקודותיו.
המוזר בכל החלום היה שהוא נראה כמי שחדל מזמן להתעסק בפוליטיקה וכל מה שעניין אותו היה ליהנות מהמיליונים הרבים שצבר באמצעות בארות הנפט. זה נראה ממש אבסורד, אחרי שכל הזמן קישרתי את האיש עם ביטחון המדינה והגרעין האיראני – כאילו לא היה גרעין של אמת בכל דבריו הקודמים. בפרדוקס הקיים רק החלומות, רציתי להתעורר ולרוץ לאינטרנט ולבדוק מה קורה פה! חלמתי אבל כאילו שהיה קשה לי להירדם ...
בחלום המוזר והמבעית, כל צאצאיו וקרובי משפחתו נמצאים בחווה הענקית וכולם נהנים מחיים מדהימים שרואים רק בסרטים. לרגע הרהרתי אם האיש לא הגשים בעצם את חלומו של כל ישראלי – החלום שכולנו ראינו בסרטים. חלמתי אבל הרגשתי שהתפכחתי מחלום של אשליות. המוזר בכל העניין היה שהוא בכלל לא היה מעורב בשום פעילות ציבורית – הוא דאג אך ורק למשפחתו הרחבה. אם אני לא טועה, הפרט הזה קצת מטושטש מהחלום, הוא אפילו נמצא באיזה הליכים משפטיים נגד מדינת ישראל, אבל לא מודאג כלל מהעניין.
אני נמצא שם בתור עיתונאי שבא לראיין אותו ואני מנסה להזכיר לו שהייתי פעם חבר מרכז הליכוד, אבל הוא בכלל לא מעוניין לשמוע. הוא אפילו מתייחס בלגלוג לישראל, כמדינה קטנה, מלאת בעיות, שהיא חסרת ערך לעומת החווה הענקית שלו. בוא תעבוד אצלי, הוא מציע לי, יש לי ניסיון גדול עם עיתונים...
למיותר לציין שהתעוררתי מזיע כולי ומבועת. רק אז ונזכרתי שהעניין שעל הפרק פה בארץ זה בכלל גז, ולא נפט. הבנתי שלחלום הזה אין כל קשר להתנהלותו המוזרה של האיש בפרשת הגז ותשובה...
כך נגוז עוד חלום שלי להתפרסם כמו יוסף בעל החלומות בשעתו, כמי שהתריע בזמן נגד אסון גדול העומד להתרחש על מדינתנו....
פותרת החלומות שבאתי להתייעץ אתה בקשר לחלום הבהירה לי: "תראה, החלום שלך מציין את האווירה הסקפטית של הציבור בארץ לגבי הפוליטיקאים שלו. כל הזמן מתגלות פרשות שחיתות ומתנהלות חקירות. ובסוף מי מתאבד? חוקרי המשטרה! לא פלא שהציבור מאבד את שפיות דעתו. אתה יכול להירגע, אין בחלום הזה שום עובדות חדשות שצריכות להדאיג אותך..."
חבר כנסת מהאופוזיציה לעומת זאת, ניתח את החלום בצורה שונה. "תראה", אמר, "האיש הזה הוא נוכל ומניפולטור שכל הזמן מתגלים עליו דברים חדשים. מצד אחד הציבור נופל במלכודת הביטחוניסטית שלו, מצד שני הוא דואג רק לביטחון הכלכלי שלו"...
נשארתי מבולבל. לא ידעתי אם לרוץ למשטרה ולהסגיר את עצמי בתור מעליל עלילות שווא ולשון הרע או לרוץ עם איזו מפלגה חדשה לבחירות הבאות, תחת הסיסמא: "אל תיתנו להם להוליך אתכם שולל", או: "זה אני או אתם, אני אני ואתם אתם, מי יותר טיפש – אני או אתם?"
ואולי, הרהרתי בשם שהריח לי הכי טוב (ניחוח עצי אורן ששורשיהם נטועים עמוק בתוך שדות נפט): "העם דורש צדק חברתי ומקבל אותי!"
פרולוג: זמן מה אחרי פרסום הכתבה בבלוג שלי, פגשתי חבר שכעס שכתבתי על החלום, בצורה שפגעה בעצם בביבי.
"אני אספר לך חלום שאני חלמתי", הוא אמר לי. "בחלומי ביבי עולה בסערה לשמיים! הוא פשוט צדיק כמו מוחמד ויעקב שעלה בסולם לשמיים. במקום לפרוש מהממשלה הוא עולה לשמיים ישירות. האיש פשוט לא מתאים להיות אדם מהישוב, הוא מעל ומעבר לבוחר הנבוך, שלא פעם חוטא ושוגה בהתלבטות אם להצביע לו. במפלגה החלטנו לכבד את ביבי לדורי דורות ולהזכיר את שמו גם אחרי מותו. ותבין, זה היה רק חלום, איש לא רוצה באמת במותו..."
"אני מקווה שאתם לא דורשים לעשות לו פסל מזהב דוגמת עגל הזהב", אמרתי במרירות.
"חס וחלילה", אני האיש, "הרי אתה מכיר את ביבי – הוא שונא זהב - נעשה לו פסל מכסף... לא נעשה אותו, כמובן, בצורה של מלאך עם כנפיים, במקום זה ניתן לו תואר משיח. בקיצור, לא נלחים זהב לפסלו, אלא נלחין מנגינות לדמותו..."
עצרתי על מקומי והתחלתי, כמנהגי, לחלום בהקיץ.
"אני רק מקווה שלא יעלה בראשך הרעיון לכתוב על החלום הזה שלי, חלומי חלומי הוא, כמו שהגשש אמר, ואצלך כל חלום, אפילו הכי נעלה וגדול, הופך להיות משהו מגוחך..."
"חס וחלילה", עניתי, "לא עלה על דעתי הרעיון הזה כלל". ואכן, כפי שאתם רואים, לא הזכרתי בכל הפרולוג הזה את שמו של האיש שחלם את חלומו הפרטי...
