חמישי 21 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
הספר אלטרנטיבה ה-3, דן בסינרגיה. כלומר בפשרה שבה שני הצדדים יוצאים מורווחים. זאת בניגוד למשא ומתן שבו כל צד מושך לכיוון שלו ובסוף מגיעים לפשרה, שבה שני הצדדים מוותרים ויוצאים מופסדים.
הוא מביא כדוגמא לסינרגיה את היפאנים. בתעשייה נהוג היה ללכת על אחת משתי האופציות: או זול ולא איכותי, או איכותי ויקר. אבל היפאנים מצאו שיטה שלישית, שבה גם נתנו מוצר איכותי וגם לא העלו את המחיר. בכך הם הצליחו לגבור על המתחרים שלהם, כשהלקוח יוצא גם כן מורווח. כלומר הם חיפשו את האלטרנטיבה השלישית, שתמיד קיימת, ללכת לקראת האחר, לא להתנגד לו, אלא לנסות להבין אותו לעומק.
בעצם הסינרגיה היא הכרחית להמשך קיומו של המין האנושי. נוכח הסכנות הקיומיות העצומות האורבות לאנושות, רק איחוד ולא פירוד, יכול להציל אותנו. כי איך שאומרים השלם גדול בהרבה מסכום חלקיו. בלי שנהיה מאוחדים לא נוכל להמשיך לשרוד בעולם הזה. עלינו לנסות להבין את הצד השני, ולזנוח את האנוכיות שלנו, האמונה שאנו תמיד צודקים. לזנוח את האמונות שהחדירו בנו עם השנים והפכו לחלק מאתנו. לחלק מהאגו המזויף שלנו. אם רק נחזור למהות האמיתית...
כדי להגיע לאלטרנטיבה ה-3 עלינו לפתח נקודת מבט ייחודית משלנו. עלינו להבין שאנחנו לא רק צד בעניין מסוים, אנחנו גם מי שצופה בו. אנחנו בעצם לא רק אלו שדברים קורים לנו, אנחנו גם אלו שגורמים להם לקרות. בד בבד עם הכרת הצד השני, עלינו גם להתעקש על הצד שלנו, עלינו לפתח גישה ונקודת השקפה שלנו, על כל עניין ולפעול מתוך נקודת ההשקפה הזאת. כך נבין שאנחנו לא קרבן של אירועים, אלא היוצרים את המציאות. שכן פיזיקת הקוונטים כבר מצאה, שבלי הצופה שום דבר לא יכול לקרות. הכול יחסי, איך שאיינשטיין קבע.
הישראלים יכולים ללמוד משוויץ, קובע המחבר. שוויץ אינה מקום נוח לחיות בו, ההרים בה מקשים על החיים. אין בה אוצרות טבע. האוכלוסייה מורכבת מקבוצות אתניות ודתות רבות, שעלולות לגרום לסכסוכים פנימיים. אופייה של שוויץ נקבע, לא בזכות משהו מהותי שיש לה, אלא בזכות פעולת התושבים. פה שלטה הסינרגיה, האלטרנטיבה השלישית, שקבעה שדתות ומיעוטים שונים, צריכים לגלות הבנה איש לרעהו. שהממשלה צריכה להקשיב לכולם ולא לקפח איש. ברגע שהמנהיגים גילו אמפתיה כלפי כל מגזר שבאוכלוסייה, הרגשת הקיפוח והמרירות נעלמה ואיתם באה האחדות והשלום בקרב תושבי שוויץ.
האלטרנטיבה ה-3, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו של סטיבן קובי, הכרחית לשאיפה שלנו לעולם אידיאלי של שלום ושגשוג. בעיקרה זה הקשבה לטיעונים של הצד השני, בכל סכסוך דו צדדי. גישה של חיפוש אפשרות שלישית, שבה לא רק שאף צד לא מוותר על טובתו למען הצד השני, אלא שני הצדדים יוצאים מהסכסוך מורווחים. זה לפתוח את הדימיון שלנו, לאפשרויות שהתעלמנו מהם. זאת תוך הבנת צרכי הצד השני ומציאת פיתרון כזה ששני הצדדים ייצאו ממנו מורווחים.
בשביל להמשיך לחיות באמת, לצמוח עם היקום, עלינו להבין שהחיים הם שינוי תמידי ושום דבר לא נותר על מקומו זמן רב. הכול משתנה. כמו שהשיר אומר: כל דבר בחיים, יפה או מכוער, בסוף יעלם עם הזמן. כל חלום שיתגשם, במהרה ייעלם...
והלקח? להבין שאנו יצורים רוחניים, מעל ומעבר לגשמיות שלנו, קיימת נשמה. נשמה שיש לה כוונות ומטרות משלה. היא מכוונת למהות ולא לצורה.
כל השינויים הללו, מחברים אותך, למעשה, עם הנשמה שלך, שהיא נצחית. ברגע שאתה שוקע באדישות, בחוסר מעש, אתה מהווה מכשול לנשמה שלך, שרוצה לזרום עם החיים המשתנים בלי הרף, הצומחים ומגלים את תפארת הבריאה. זה מצב של אנרגיה עצומה, תמידית, שהחיים הגשמיים, הארציים, חונקים אותה.
הפחד הוא האויב הגדול ביותר של הנשמה. שכן הוא גורם לאדם לקפוא על מקומו. חוסר האמון, התסכול וכל הרגשות הרעים, הן רגשות מנוגדים לנשמה, שהיא כולה אנרגיה עצומה, שמחה בלי גבולות, והתפעלות מתפארת הבריאה.
על זה נאמר: היה הוורסיה הנעלה והמופלאה ביותר של מי שאתה יכול להיות. שכן כל אחד מאתנו הוא יחיד ומיוחד, ייחודי ונפלא בצורה שלא תאמן. עלינו רק להיות עצמנו, בלי פחד. עלינו להשתחרר מכל הרגשות שעצרו אותנו בחיינו: תסכול, פחד, קנאה, שנאה, ועוד ועוד.
