חמישי 21 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
מדגם הוא הפן העיצובי של מוצר תעשייתי וככל שהוא חדשני ומיוחד יותר, כך עולה ערכו הכלכלי. למדגם יש חלק מרכזי בבניית המותג וביצירת המוניטין ולכן, יש צורך להגן עליו, על מנת שאחרים לא יוכלו לעשות בו שימוש. החוק בישראל מאפשר לעשות זאת, על ידי רישום המדגם. תקופת ההגנה של מדגם היא 15 שנה וניתן להאריך תקופה זו פעמיים, כל פעם לתקופה של 5 שנים. לשם הארכת התקופה, יש להגיש בקשה.
במשך כל תקופת הרישום, צד שלישי מנוע מלעשות שימוש במדגם, ללא קבלת רישיון מבעל המדגם. טרם הגשת בקשה לרישום מדגם, רצוי לערוך חיפוש במאגר של מחלקת מדגמים במשרד המשפטים, על מנת לבדוק האם נרשם בעבר מדגם זהה או דומה. זאת משום שאם קיים רישום כזה, סביר להניח כי הבקשה תידחה. במצב זה, ייתכן כי ישקול בעל המדגם, לעשות בו שינויים, אשר יהיה בהם מחד, כדי לשמור על הקונספט העיצובי הרצוי ומאידך, ינטרלו את הדמיון למדגם רשום אחר.
על מנת לרשום מדגם, יש להגיש בקשה על גבי הטופס המתאים, למשרד המשפטים, כאשר על הבקשה לפרט, על איזה מוצר יחול המדגם. אם ישנם ליקויים בבקשה, ישלח אל המבקש דו"ח המודיע לו על כך ומפרט מהם הליקויים. המבקש יכול לתקנם ולשלוח את הבקשה שוב.
בעת בחינת הבקשה, יבדקו מספר פרמטרים מרכזיים:
בבואו לדון בתביעה של הפרת מדגם רשום, יבחן בית המשפט האם המוצר אשר מכר הנתבע, הוא חיקוי של המדגם הרשום והאם הוא יצר הטעייה בקרב הצרכנים כך שיכלו להתבלבל בין המוצר שהמדגם הרשום מייצג, לבין המוצר שהנתבע מכר. אגב, המוצרים אינם חייבים להיות זהים בכדי ליצור הטעייה, די שיהיו דומים במידה מספקת, בכדי ליצור בלבול אצל הצרכן.
כאשר המדגם מתייחס למוצר אשר שייך לשוק רוויי וכאשר יש הבדלים עיצוביים ניכרים בין המדגמים של התובע והנתבע, סביר להניח כי התביעה תידחה. לעומת זאת, במקרה שבו קיים דמיון בשם ובעיצוב של שני המדגמים, אשר יש בו כדי להביא לכדי הטעייה, סביר להניח כי תתקבל התביעה. גובה הפיצוי תלוי כמובן בהוכחת היקף הנזק. התובע יכול להגיש חוות דעת באשר לאובדן הרווח אשר נגרם עקב ההפרה ובאשר לעלויות נוספות, אשר נאלץ התובע לספוג, בשל ההפרה.
