ראשון 22 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
כולם מכירים את הכאב. בצורותיו הרבות והשונות הוא מבקר את כולם:
תחושות האי נוחות, הרבדים בחיים שבהם דברים פשוט לא מסתדרים, האנשים שפשוט לא מצליחים להסתדר איתם, כולל עצמנו. לעיתים הוא מופיע בצורת כעס, בצורת פחד, הוא אפילו יכול להופיע בצורת יתר-שמחה! בין אם אנו עסוקים בזה כל הזמן, או מנסים להימנע ממנו בכל דרך, רובנו מכירים את הכאב.
שם, מתחת לדפוסים רבים, מתחת לערימות של קונספטים לגבי מי שאנחנו, נמצא האני האמיתי שלנו, רועד מקור, או רותח מכעס, האני שאינו זוכה להתבטא.
קברנו אותו שם כי איננו מאמינים שאנו יכולים/ ראויים להיות אנחנו באמת.
אולי אנו מפחדים שמישהו ייפגע, שמשהו רע יקרה, שלא יאהבו אותנו, שנתאכזב, שנתמוטט, שנכשל, שלא יקבלו אותנו. שאין לנו את הזכות להיות מי שאנחנו.
אנו מפחדים שאם נהיה עצמנו באמת נחווה כאב. לכן אנו מדחיקים את עצמנו, דבר שגורם לכאב.
לכן רוב האנשים חיים עם איזשהו כאב.
גם את הכאב שלנו אנו נוטים לדחות. אנו מנסים להימנע ממנו, "לעשות לנו טוב", לא לחשוב עליו. אנו מנסים לא לפחד, לא לכעוס, לא להיות עצובים. אחרי שדחינו את רצונות האני הפנימי, אנו דוחים גם את רגשותיו. הפחד מהכאב גורם לנו לנסות שלא לחוות אותו. כך הכאב נתקע בתוכנו ואינו מקבל מוצא.
רובנו מנוהלים ע"י הפחד מכאב. אנו מתנהלים מול אנשים ומול החיים בצורה שנועדה כל הזמן להימנע מהכאב – אלו הדפוסים שלנו. משהסטנו את דעתנו מכאבנו אנו חייבים לשמור אותה מוסחת כל הזמן. אנו אנוסים למצוא חיזוקים חיצוניים, עיסוקים. הפחד מכאב יוצר את דרכי ההתנהלות שלנו על מנת להימנע מכאב. הדפוסים נוצרים כמלאכת מחשבת עד שאפילו אנחנו איננו יכולים באמת להבין ולראות את רשת החוטים שטווינו סביב עצמנו.
אנו כלואים בתוך מערכת הלחצים הפנימית שהצבנו לעצמנו במטרה להגן על עצמנו. זו הסיבה שלמרות כל הדברים החיצוניים שהשגנו, למרות כל ההגנות, עדיין האושר, השמחה האמיתית והסיפוק הפנימי הם מצרך נדיר.
הדחקת הרגשות והעצמי הפנימי גובים מאיתנו מחיר כבד. זה עשוי להתבטא באובדן שליטה – אכילת יתר, שתייה, סמים, הפרזה במין, בקניות, התפרעויות שונות, אלימות, התפרצויות. זה עשוי להתבטא בכך שעם השנים אנו פשוט נעשים כבויים, ממורמרים, חסרי תקווה, פסימיים, עצורים. זה יכול להתבטא בכאבים גופניים, ובסבל פיזי.
כל הרגשות שבתוכנו, שניתקנו את עצמנו מהם, נתקעים בתוכנו. ניתן לדמות את זה לתור שבו הם עומדים ומחכים שיאפשרו להם לצאת. זו הסיבה שכשאנו חווים שמחה, לעיתים נרגיש איתה גם את העצב. מכיוון שאנו מנותקים מרגשותינו האמיתיים, איננו יודעים מה נמצא שם, מה באמת מפריע לנו. לעיתים אנו תולים את זה בסיבות חיצוניות ובאנשים מחוצה לנו.
למעשה, כל מה שאנחנו צריכים לעשות על מנת להגיע לשמחה אמיתית הוא "פשוט" להיות אנחנו. אנחנו באמת. לאפשר לעצמנו להכיר את עצמנו, את המערכת שלנו, מה אנו מרגישים, באילו דרישות אנו יכולים ורוצה לעמוד, מה נעים לנו ומה לא. כשנכיר את עצמנו נכיר גם את הכאב שלנו באמת, ונוכל לאפשר לו לצאת ולחלוף. אז, כשאנו פועלים לפי הצווים הפנימיים העמוקים שלנו, ומשאנו משחררים את הכאב שלנו, מתחילה לבצבץ השמחה מבפנים. שמחה שאינה תלוייה בדבר מכיוון שהעצמי הפנימי הוא מאושר מעצם היותו עצמו.
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות אנחנו, ללא שיפוט לטוב או לרע, אנו חוזרים באופן טבעי לשמחה שמבפנים ולסיפוק אמיתי בחיים.
תהליך הכרת העצמי הוא תהליך עדין ומורכב המחייב ליווי של בעל מקצוע. בהיותנו בתוך הדפוסים, אנו נוטים להעלים מעצמנו את הדברים שלא נוח לנו לראות. כמו כן, בעל מקצוע מנוסה יוכל לנווט ולווסת את תהליך ההתפתחות. זהו תהליך-חיים, הוא משפיע על כל תחומי החיים וממשיך להתפתח ככל שחפצים להמשיך. משרכשנו את אמוננו אנו הופכים לבעלי ברית פנימית, בעלי עוצמה ושליטה אמיתית בחיינו, שליטה המגיעה מתוך זרימה. זרימה עם עצמנו ועם העולם שסביבנו.
___________________________________________________________________
מרווה לאורה ארז - לחיות בעוצמה - טיפול רגשי הוליסטי בשיחה ומגע
בקרו אותי ב www.gufnefesh.com
