כהרגלי, אני לא שולח ברכת שנה טובה - אלא מקפיד על בקשת הסליחה לכבוד יום כיפור שבא מיד אחריו. תקראו לזה שריטה, אבל זו נקודת המבט שלי על היהדות ועל מה שזה אומר להיות יהודי.
יום כיפור הוא מועד בקשת סליחות ואיחולי גמר חתימה טובה. אבל סליחה אפשר לבקש, רק אם אדם יודע מי הוא. בשנה שעברה, איחלתי לכולם חתימה טובה - אבל השנה אני מבקש שתשלימו עם עצמכם, לפני שתבקשו סליחה או מחילה מאחר.
הרי איך ניתן לבקש מחילה מאחר, אם אתה בעצמך לא שלם עם מי שאתה? עם מה שאתה? והמעשים שאתה מבצע ובהכרח משליכים על האחר - ועליהם מבקש אתה סליחה מאותו אחר.
אז אני שלם עם עצמי, מי שאני ומה שנהיה ממני ... גם אם אחרים חושבים אחרת - אני הצלחה. יש לי אישה נפלאה, ילד מדהים ומשפחה מחבקת (גם אם החיבוק קצת לוחץ לפעמים). אומרים לי שאולי לא מימשתי את מה שבאמת אפשר היה. אבל, אני שואל - איך? למה? מה פתאום?
אני מאושר? כן.
אני מרוצה? כן.
אני קם בבוקר עם חיוך והולך לישון עייף ומרוצה? כן.
כתבו חכמים ממני, שהאדם אל לא להשתעבד לחומריות ואני באמת מאמין שלפחות חצי מהאושר הוא ברוחניות.
אז אני הצלחה, אני שלם ואני אוהב את החיים! על זה, אני לא מבקש סליחה או מחילה.
לסיום, סליחה על מה שאמרתי או עשיתי ושלא הייתה בו כוונה לפגוע ולהעליב - גם אם יצא כך. סליחה - כי אני מי שאני, טוב לי עם זה ואשמח אם בקשת הסליחה שלי תסייע גם לכם למצוא את אותה שלמות.