הכוח הגדול ביותר השולט בחיינו והמונע מאתנו להיות מאושרים, הוא הפחד. החל מהפחד הראשוני, המוות, ועד אינספור פחדים לאבד דברים, ולהיפגע רגשית או פיזית. המוח שלנו, הקדום, שהיה אחראי על הישרדותנו, הפליא להמציא ולהעצים את הפחדים שלנו. הוא הפך כל חשש, לפחד, עד כי חיינו הפכו לשרשרת של פחדים.
הפחד ממוות, הפחד מנפילה, הפחד מזה שרגשותינו ייפגעו ועוד ועוד.
אנו לא מסוגלים לעמוד בפני הפחדים הללו, לא מפני שהם באמת מסוכנים לנו, אלא מפני שהמוח מעצים אותם והופך אותם למפלצות המחכות לנו במחשכים. המוח ממציא תסריטים לכל פחד, תסריטים שרק אם ננתח אותם לפי ההיגיון, נוכל להתגבר עליהם. צריך לרדת לשורשי הפחד והשאלה הכי חשובה שצריך לשאול היא: מה יכול להיות הכי גרוע. אז נגלה שמאחורי הפחד מסתתרים פחדים אחרים, של הישרדות. אבל אם נבין שבשום שלב אנחנו לא בסכנת הכחדה, אלא לכל היותר סכנת פגיעה, ואפילו כל כך קטנה, שנוכל בנקל להתגבר עליה, נתפטר גם מהפחד.
הבעיה עם הפחד, שהוא לא ירפה וישוב ויחזור לחיינו כל הזמן, עד שנלמד להתגבר עליו. הבעיה עם הפחד, שלא נוכל להתגבר עליו, עד אשר ניכנס עמוק לתוכו. עד אשר נחווה אותו ונוכל לו.
על כן יש את הפתגם הידוע: אין לנו ממה לפחד, חוץ מהפחד עצמו. הפחד מעצים את עצמו, מזין את עצמו. ברגע שאנו לא חיים בהווה, במציאות, אלא במחשבות שלנו, שמעוותות דברים וחוטאות לאמת, אנו חשופים לפחד ולחרדה. בדיוק כמו בבית המשפט, אנו חייבים לשאול את עצמנו: זאת האמת, כל האמת ורק האמת. לעתים נדירות נגלה שכך הוא. המחשבון שלנו בראש, מעוות ומסלף את המציאות.
הדיכאון נובע מזה שאנשים חיים בעבר, החרדה נובעת מזה שאנשים חיים בעתיד, ואילו רק מי שחי בהווה ימצא את השלווה. על כך נאמר: הרגע הזה הוא כל מה שיש. וברגע שנבין שאנחנו נמצאים במקום ובזמן הכי מתאים לנו, נוכל להירגע וליהנות מהחיים.
אתה לא צריך לעשות דבר, כדי להיות אתה עצמך... אז אל פחד ואל דאגה, חיה עתה והיה אתה.