חמישי 26 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
בימים האחרונים עוסקים המוספים הכלכליים בקיצוץ הדרסטי הצפוי בתקציב המדינה. הקיצוץ לכשלעצמו הינו רע הכרחי, ואם מישהו היה זקוק להוכחה, באו הנתונים האחרונים (על ירידה של 8.5% בהכנסות המדינה ממיסים בחודש ינואר) והבהירו כי הקיצוץ בתקציב הוא בלתי נמנע.
במסגרת הקיצוץ מתוכננים פיטוריהם של אלפי עובדים במגזר הציבורי (עד 60 אלף איש, על פי "הארץ"). התייעלות במגזר הציבורי הינה צעד נכון לא רק בשל המצב הכלכלי הנוכחי, אלא גם בשל האבטלה הסמויה הרחבה הקיימת במוסדות ציבוריים רבים. יחד עם זאת, יש משהו מאד לא הוגן ולא-שיוויוני בנסיון לפתור את בעיות הכלכלה של המדינה בפיטורים המוניים של עובדי ציבור. מדוע רק עליהם לשאת בנטל המצב הכלכלי? יו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ צודק בהקשר זה כאשר הוא מבקש לחלק את הנטל באופן דיפרנציאלי בין כל המגזרים בחברה.
בהקשר זה, מן הראוי לקחת דוגמה מפרשת 'תרומה' הנקראת בימים אלו בבתי-הכנסת, הפרשה נפתחת בפסוקים: "וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות,כ"ה,א-ב).
יתן לקצץ בקיצוץ (ובתוך כך גם בפיטורי עובדי הציבור) על ידי הטלת מיסוי דיפרנציאלי חד-פעמי בצורה של היטל ביטחון, למשל.
אחת מן ההצעות שעלו במסגרת הדיון על ייעול המגזר הציבורי היא ההצעה לבטל את משרד הדתות, שהפך בהקשר זה לשעיר לעזאזל. אבל, אם המצב הוא אכן קשה, מדוע להצטמצם רק למסגרת משרד הדתות ולא לבצע שינוי מקיף יותר במגזר ציבורי, שיסייע לנו גם בשנים הבאות. כך, ניתן לאחד רבים ממשרדי הממשלה, למשל לאחד את משרד הפנים עם המשרד לבטחון-פנים והמשרד לקליטת העליה, את התמ"ס עם התקשורת והמדע, את משרד התשתיות עם משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה וכו'.
הגידול בתוצר הלאומי הגלמי (התל"ג) של ישראל בעשור האחרון הושפע ברובו מההתפתחות הטכנולוגית, ובעיקר משגשוגן של תעשיות ההיי-טק. בימים אלו קשה לראות את האור בקצה המנהרה, אך צריך לזכור כי הכלכלה מאופיינת במחזוריות, והיא נעה במעגלים של צמיחה ומיתון לסרוגין. ביציאה ממיתון נוצרות הזדמנויות כלכליות אותן יש לדעת לנצל, ולכן, על ישראל להיערך גם לאפשרות של חידוש הצמיחה. לשם כך, ולמרות הקיטון בהכנסותיה, היא מחוייבת להמשיך ולהקצות משאבים למחקר ופיתוח. הכספים הללו הם שיאפשרו את פריצת המשק קדימה עם סיומו של המיתון ויהוו את המפתח לצמיחה העתידית.
