חמישי 21 נובמבר 2024
דעות - מאמרים
מחולל השפעת הוא נגיף ייחודי, המחולק לשלושה זנים. הזנים נקראים על פי האותיות הלטיניות זן A, B ו – C, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא זן A. החומר התורשתי של נגיף השפעת ייחודי, ומחולק למספר מקטעים של RNA, שיכולים לעבור שינויים קלים, או לעבור חילופין עם נגיפי שפעת דומים (לעיתים זני שפעת הנפוצים דווקא בבעלי חיים).
נהוג לסווג את הנגיף מסוג A על פי שני חלבונים עיקריים המרכיבים אותו – Neuraminidaseו – hemagglutinin. חלבונים אלו מכונים בקיצור N ו – H, ומקבלים מספרו מתאים. לכן, נגיף שפעת מכונה, למשל H5N1.
מחלת השפעת מופיעה כאפידמיה – מגפה – בחודשי החורף. בחצי הכדור הצפוני, היא נפוצה בעיקר החל מחודש נובמבר ועד פברואר. שינויים תכופים שעובר הנגיף מדי עונה מביאים לשינויים קלים המפריעים לפעילות היעילה של המערכת החיסונית כנגד הנגיף. נגיף השפעת גם גורם מדי מספר שנים להתפרצות של מגיפה כלל עולמית מסוכנת, לרוב לאחר התפתחות תת זן חדש של הנגיף.
לאחרונה התפרסמו הדיווחים על הופעת "שפעת החזירים" ושפעת העופות". מגיפת שפעת קטלנית שפרצה בשנת 1917 הרגה עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם.
התסמינים העיקריים של מחלת השפעת כוללים חום (לעיתים עד 40 מעלות), כאבי שרירים, צינון, כאבי ראש, ותחושה כללית רעה. הסימפטומים מהם סובלים החולים מגוונים למדי – חולה אחד יכול לעבור את המחלה כמעט ללא מחלה משמעותית, בעוד שחולה אחר יהיה מרותק למיטתו למשך מספר ימים.
מחלת השפעת מסוכנת בעיקר לקשישים ולחולים הסובלים ממחלות כרוניות. בחולים אלו שפעת יכולה להביא לסיבוכים נשימתיים מורכבים, דלקת ריאות ראשונית או משנית, ואף מוות.
בדרך כלל, אבחנה של שפעת נעשית על בסיס הסימפטומים האופייניים, בעונה המתאימה ובעת התפרצות המחלה. במרבית המקרים אין צורך באבחנה ספציפית של שפעת, למרות שיש נגיפים הגורמים למחלה דומה מאוד, מפני שניתן טיפול למחלה רק במקרים ספציפיים.
כאשר בכל זאת יש צורך באישוש האבחנה של שפעת, או במקרים של צורך אפידמיולוגי באבחנה ברורה או בתיאור התפרצות, ניתן להיעזר בשיטות מעבדתיות המזהות חלקיקים של הנגיף עם נוגדנים (שיטות אימונוהיסטוכימיות). הדגימה לבדיקה נלקחת על ידי שטיפת אף של החולה החשוד.
שפעת היא מחלה נגיפית, וככזו אין טיפול אנטיביוטי יעיל כנגדה. עם זאת ישנם טיפולים תרופתיים הפעילים כנגד נגיף השפעת. למרבה הצער, התרופות העיקריות כנגד שפעת יעילות רק במתן סמוך להתפתחותם של התסמינים – בדרך כלל תוך 48 שעות. טיפול כזה ניתן לאוכלוסייה בסיכון שאובחנה מוקדם מספיק – למשל חולים מבוגרים הסובלים ממחלות כרונית, כמו מחלות לב וריאה. התרופה המקובלת היום לטיפול בשפעת היא טמיפלו (Oseltamivir – tamiflu).
חלק חשוב במאבק בשפעת הוא מניעה של המחלה. קיים כיום חיסון יעיל, המונע התפתחות שפעת בכ – 70% מהמחוסנים. החיסון מומלץ כיום לכל אדם, ובייחוד לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להיפגע מהמחלה – נשים בהריון, קשישים, חולים הסובלים ממחלות כרוניות, חולים הנמצאים בדיכוי חיסוני, וכדומה.
כל התשובות והמידע על שפעת באתר cold.co.il - שפעת, דלקת בגרון וצינון
