ראשון 22 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
השנה אין סליחה ביום כיפור.
השנה אין סליחה לזורעים פחד וקוצרים שנאה.
השנה אין סליחה למשיחי שקר העושים לעצמם דין והופכים את ההמון המשולהב למוציא לפועל.
עם הסמיכות לתאריך רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל ב4.11.1995 ועם אווירת ההסתה והשנאה ההולכת ומתגברת בחברה הישראלית מזה שנים מספר, החלטתי: השנה אין סליחה ביום כיפור.
השנה לא שוכח,
השנה לא סולח,
לא שוכח מי שעמד אז על הבמה והסית,
לא סולח למי שממשיכים גם היום להסית לשנאת האחר,
השנה אין מחילה למובילים ציבור ומדינה ועם לאבדון,
השנה לא אעצום עין ואפנה מבט כאשר אותם נבחרים מהעבר והווה מאפשרים כר פורה לאלימות כשהם זורעים פחד וקוצרים שנאה.
כפי שכבר רשמתי בטור העוסק בנשיא ריבלין ומתק שפתיו המתחסד וכפי שניצלתי כל במה להתריע על נבחרי הציבור מזרם מסויים מאוד בפוליטיקה הישראלית הממשיכים להסית ולהתיר דמם של כל מי שאינו מיישר עמם קו רעיוני.
להתריע על אותם משיחי שקר העושים לעצמם דין והופכים את ההמון המשולהב למוציא לפועל.
מי שעמדו אז על הבמה ההיא, ממשיכים גם היום לייצר אווירה של שנאת האחר, של פחד, של תיעוב ואי קבלה והכלה. מקפידים להשקות ולטפח את הכר הפורה הזה המאפשר להם להוביל ציבורים שלמים לקלפי מתוך פחד ולא מתוך תקווה. נבחרי ציבור המסרבים לקחת אחריות על מה שנהיה מהם ומהחברה שהם מנהיגים. כי סליחה ומחילה אינן עסקה במעמד צד אחד ומי כמו מנהיג המוביל ציבור שלם חייב להסתכל פנימה על מה שהשיח שהוא מקיים מייצר בתורו.
ביום כיפור, אי אפשר לסלוח למנהיגי ציבור אשר חלקם חובשי כיפה בשם יהודתם שתמציתה בעשרת ימי תשובה ובסליחות. חובשי כיפה, שעבורם העובדה כי "עשרת הדיברות" עוסקות במהותן במה שבין אדם לחברו וכמעט שלא במה שבין אדם למקום, אינה חשובה כלל וכאילו הפכו אותן על ראשן.
שהרי בכול שנה, אני נוהג לפרסם טור העוסק בחשבון הנפש לקראת עשרת ימי תשובה המקדימים את יום כיפור, מאחל חתימה טובה ועוסק במה שבין אדם לעצמו, אדם לחברו, אדם לחברה וחברה לאדם ועל האחריות שאנחנו צריכים לקחת על מה שנהיה מעצמנו וההשלכה על הסובבים אותנו.
אבל השנה אין סליחה ואין כפרה ואין מחילה.
לטור "סליחות" מיום כיפור 2014.
