רביעי 18 דצמבר 2024
דעות - מאמרים
במסגרת בקשת הסליחות השנתית שלי בחרתי לעסוק דווקא בחטא של אחרים ובפרט בנושא היד הנעלמה, השוק החופשי והאידאולוגיה של הקפיטליזם. אלו שהיו ידועים כאיש הרזה, היעיל והעצמאי התכווצו ונעלמו להם פתאום ופינו את הזירה להתערבותו של האיש השמן, העצלן והעלוקה החברתית שאוהב להיסמך על אחרים בדמות המערכת הממשלתית ופיקוח והלאמה של מערכות כלכליות אדירות. לא על חשבון בעלי ההון שגזרו קופון שמן בזמן החגיגה הגדולה, אלא על חשבון האזרח הפשוט, החיסכון והפנסיה שלו ובפרט השקעת המדינה בחינוך, בריאות ובטחון תעסוקתי. אז מה זה אם לא יום כיפור של הקפיטליזם?
יום כיפורים הוא זמן להרהורים במה שעשינו לאחרים ובמה שאחרים עשו לנו - במסגרת זו בחרתי השנה לעסוק דווקא במשהו שאחרים עשו לי (או יותר נכון לכולנו) ולכן החלטתי לכתוב הפעם על ... יום כיפור של הקפיטליזם.
כן, זה נשמע מאוד גדול ונחרץ ואולי אפילו מוגזם - אז זהו, שלא! איך אפשר להתעלם מהמתרחש, בשבועות האחרונים, באמריקה הגדולה ובעולם כולו בשנה האחרונה. איך אפשר לכנות זאת, חוץ ממחדל יום כיפור של הקפיטליזם. כי מה בעצם היה לנו -
מצד אחד, הגשמה מלאה של החזון האוטופי של הקפיטליזם: שוק חופשי, היד הנעלמה, פתיחות של המערכות הכלכליות בכול העולם וגלובליזציה, חוסר התערבות ממשלתית וכדומה. בעקבות כול אלו זרם ההון רק למעלה ובעיקר נאסף בקפדנות על ידי מנהלים בכירים, בעלי הון ומחזיקי מניות ואינטרסים שחגגו על בועה כלכלית וירטואלית. מצד שני, קריסה מוחלטת של המערכת הכלכלית והתפוצצות אותה בועה - בה סחרו בעלי ההון אחד עם השני על גבם של אזרחים קשיי יום והימרו על המשכנתה שלהם, על ביטוח החיים שלהם או על יכולת ההשתכרות שלהם. כן, כן - תאמינו או לא, אבל הם לא לקחו התחייבות אחת שגובתה בנכסים ממשיים שלהם ורק אג"חו עד שיצאה דעתם. במסגרת אותה חגיגה המציאו בעלי ההון כלים ומנופים בהם מוכרים אגרות חוב על גבן של פוליסות ביטוח, משכנתאות והלוואת מינוף של עסקי ענק (של אותם בעלי הון ואינטרסים) ללא גיבוי בנכסים ... זה כאילו מישהו היה קונה מכם אגרת חוב על החובות שלכם. נכון!
ופתאום מה קרה? המערכת כולה קורסת ובעלי ההון נזעקים. והממשל האמריקאי, סמל סמלי האידאולוגיה הקפיטליסטית נוהג כאחרון הקומיסרים בתקופת לנין ומלאים (מלשון הלאמה) וקונה נכסים פושטי רגל ומגן ומכסה על הפסדים ומחלץ את בעלי ההון מחיסול מוחלט. הגנה שהיא לא על חשבונם הם (כלומר בעלי ההון) - כי את הבונוסים והדיבידנדים השמנים שחילקו לעצמם בשנים עברו הם לא מחזירים - כי אם על חשבון משלם המיסים ... שוב האזרח הפשוט משלם. פעם אחת עיקלו לו את הבית (כי לא עמד בהחזר משכנתה שהייתה מגובה באג"ח זבל) ופעם שנייה כי קיצצו לו בחינוך ובבריאות וברווחה ובתעסוקה. הרי נדרש לקצץ היכן שהוא בתקציב כדי להציל את אותם בעלי הון. אפילו הנציגים הרפובליקאים בסנט סירבו להצביע על תוכנית ההצלה של ממשלת ארה"ב עד שלא נכלל בה סעיף המקצץ בשכר הבכירים - עד כדי כך הגיעו מים עד נפש בחשבון יום הכיפור של הקפיטליזים.
כי אפוא הם כול אותם אבירי הקפיטליזם (כמו בנימין נתניהו או יעקב פרנקל) שבזו לתומכי מדינת הרווחה ולהגנה על הייצור המקומי והטיפו לפתיחת השערים, לגלובליזציה? היום מצטטים את אותם צדיקים הגורסים שהמשק הישראלי נפגע פחות מכיוון שחוסנו מצטיין בחשיפה נמוכה למערכת הכלכלית העולמית. גם אם זה נכון, איך הם מעיזים ומנסים לקחת אשראי (לא מגובה באג"ח כמובן) על 'הישג' זה??? ובכלל ואם לצטט דבריו של השר עמי איילון, הרי שפתאום האיש הרזה, היעיל והעצמאי נדרש להשען על האיש השמן והעצלן ... מין אירוניה שכזו.
אז אני לא יודע מה זה, אלא יום כיפור של הקפיטליזם.
הפעם, לא אבקש סליחה אלא אצפה לאחת מכול אותם מוכיחים בשער (רק נזכיר כמה שמות: בנימין נתניהו, יעקב פרנקל וכו').
... ואם בכל זאת אתם מרגישים שחובה עלי לבקש סליחה ומחילה (ציפייה הגיונית), אני מפנה אתכם לכאן סליחות כיפור 2007 - למי שיודע על מה ולמי וגם לכאן ברכת גמר חתימה טובה, אחריות אישית (יום כיפור של שנה שעברה).
