ראשון 13 אוקטובר 2024

דעות - מאמרים

בכל שנה, אני מפרסם בקשת סליחה ומחילה לרגל יום הכיפורים ולא שולח ברכות לראש השנה, פסח או יום העצמאות ... לטעמי וכמו שכבר הסברתי בעבר ולמי שלא יודע "על מה ולמי", הרי שעשרת ימי תשובה ממצים בתוכם תפיסת העולם בדת היהודית – הכרה באחר‚ "סבלנות וסובלנות".

השנה, בניגוד לשנים קודמות שבהן דיברתי על "יום הכיפור של הקפיטליזם" ועל כי "סליחה ומחילה במעמד צד אחד" ואפילו בקשת הסליחה האישית שלי מעצמי - הרי שהשנה בחרתי לבקש סליחה, מחילה וכפרה מאדם אחד יחיד ומיוחד האהוב עלי ללא כל סייג.

סליחה מאשתי היקרה

סליחה שלא הפגנתי את אהבתי מספיק.

סליחה שלא חיבקתי ונישקתי, כמו שנדרש.

סליחה שאולי לא אמרתי תודה על הכתף שאת נותנת.

ואולי החטא הגדול מכולם - סליחה שאולי הפכת קצת ברורה מאליו בעולמי.

אז לרגל יום כיפור, אני מכה על חטא.

כי בחרתי בך מכל האדם

בניגוד להורי, יקירי שהביאוני לעולם, ובניגוד אפילו לילדי אהובי לבי ומרכז עולמי - הרי שאותם כולם לא בחרתי אלא הם נכנסו לעולמי כתוצאה מפעולות שאינן בשליטתי ... ואותך, בחירת ליבי, אהובת נפשי ומשוש חיי - בחרתי אני והעדפתי מכל בני האדם (ואתם, תאכלו את הלב - היא שלי!).

בחרתי ולא חזרתי בי. בחרתי ואין בי ולו שמץ חרטה.

סליחה ולך ...

אני חייב את חוב האושר האישי שלי (זוכרים שהסברתי במדויק "איזה כיף לי"?).

אני מודה על הילדים הנפלאים שלי - נסיך ונסיכה.

יש את הכוח להיות שותפה אמיתית לדרך קשה, ארוכה ולא פשוטה בכלל.

את תעצומות הנפש לסבול אותי!

אני מחוייב ויהי מה.

אני אוהב - "כמה? כ-----כ-----ה!"

לסיום, שיר

 

ולמי שפיספס, המילים -

לא יכול להוריד ממך את העיניים

מילים ולחן: מאיר אריאל

לא יכול להוריד ממך את העיניים
מעינייך הנראות כתגליות
לא יכול להוריד ממך את העיניים
משפתייך המפיקות מרגליות

באמת אחרי כל כך הרבה שנים
אפילו מהבוקר עוד לפני שתרחצי פנים
וביושבך ממלמלת למראה
משתנה כל שניה כל תנועה

לא יכול להוריד ממך את העיניים
רק יותר ויותר מתמגנט
לא יכול להוריד ממך את העיניים
רק יותר ויותר מתהפנט

וכשכבר נדמה לי שאני עולה על השביל
שאלי גנך הסודי אותי יוביל
דוקא אז את מכה אותי בסנוורים
בקסמי הפשטות של הדברים

ארגוני נשים מתנפלים עלי בתוכחה
שאני עוזב עלייך את כל עול הבית והמשפחה, מה שנכון
אבל מה אעשה אין לי פנאי, לא אין לי פנאי
לא יכול להוריד ממך את עיני

וכשאת תופסת מרחק את לא כאן בכלל
אז אני כמו החתן המרחף מהציור של מארק שגל
זה לך אות: כל מקום בו תלכי תדרכי
תעמדי ופתאום תחייכי

לא יכול להוריד ממך את העיניים
יפתי יפתי יפתי
לא לא לא לא לא אוריד ממך את העיניים
יפתי יפתי יפתי

... אז זוהי בקשת סליחה של יום כיפור, מחילה וכפרה אישית מבת זוגי, אשתי הנהדרת, זו שאיני יכול להוריד ממנה את העיניים, המשלימה אותי והופכת אותי מכלי ריק ליקום מלא.